מצודת ציון על נחמיה· רבי דוד אלטשולר
פרק ו
פסוק א
פרץ. שבירה:
פסוק ב
ונועדה. מל׳ וועד ואסיפה כמו ויועדו כל המלכים (יהושע י״א:ה׳):
פסוק ג
תשבת. מלשון השבתה ובטול:
ארפה. מלשון רפיון:
פסוק ו
וגשמו. הוא גשם הערבי וכן יתר יתרו:
הוה. הוא מלשון הויה:
פסוק ז
נביאים. ענינו בעלי הדבור כמו ניב שפתים (ישעיה נ״ז):
פסוק ח
בודם. ענין המצאת הכזב וכן בדיך מתים יחרישו (איוב י״א:ג׳):
פסוק ט
כולם. ענינו כמו כולכם ודוגמתו ואולם כולם תשובו (שם י״ז):
פסוק י
עצור. מעוכב וכן נעצרה נא אותך (שופטים י״ג:ט״ו):
פסוק יב
וסנבלט. הוי״ו היא במקום או כמו ומקלל אביו ואמו (שמות כ״א:י״ז):
פסוק טז
ויפלו. ענינו שפלות וגרעון כמו נופלים מערלים (יחזקאל ל״ב):