מצודת ציון על משלי· רבי דוד אלטשולר
פרק יח
פסוק א
תושיה. כן נקראת התורה והוא מל׳ יש כי ישנה לעולם ולא תשוב לאין כיתר הדברים:
יתגלע. כמו יתגלה בה״א:
פסוק ג
בוז. בזיון:
פסוק ו
למהלומות. ענין הכאה המשברת כמו והלמה סיסרא (שופטים ה׳):
פסוק ח
נרגן. מתלונן כמו ונרגן מפריד אלוף (לעיל טז):
כמתלהמים. ענין הכאה המשברת והוא הפוך מן הלום:
פסוק יא
קרית. מל׳ קריה ועיר:
במשכיתו. עניינו הרצוף ברצפת אבנים והוא מלשון סכך וכסוי כמו ואבן משכית (ויקרא כ״ו):
פסוק יד
יכלכל. ענין סבלה והחזקה כמו השמים וגו׳ לא יכלכלוך (מלכים א׳ ח׳):
מחלהו. מלשון חולי:
נכאה. שבורה:
פסוק טז
מתן. מתנה ודורון:
פסוק יח
ישבית. יבטל כמו שבת נוגש (ישעיה י״ד):
פסוק יט
כבריח. הוא כעין מקל משימים לרוחב הדלת לסגרו:
ארמון. היכל מלך:
פסוק כב
ויפק. יוציא כמו יפיק תבונה (לעיל ג):
פסוק כג
עזות. חזקות וקשות:
פסוק כד
להתרועע. מל׳ ריע וחבר: