מצודת ציון על משלי· רבי דוד אלטשולר
פרק יג
פסוק ג
פושק. ענין פתיחה והרחבה כמו ותפשקי את רגליך (יחזקאל ט״ז:כ״ה):
מחתה. ענין שבר:
פסוק ד
חרוצים. זריזים:
תדשן. ענין שומן:
פסוק ה
יבאיש. ר״ל ימאס כדבר הנבאש:
ויחפיר. ענין בושה כמו וחפרה הלבנה (ישעיה כד):
פסוק ו
תסלף. עניינו מעוקל ומעוקם כמו סלף בוגדים ישדם (לעיל יא):
פסוק ז
מתרושש. מל׳ רש ועני:
פסוק ח
כופר. פדיון:
גערה. צעקת נזיפה:
פסוק ט
ידעך. ענין ניתור וקפיצה וזהו כבוי הנר כי השלהבת קופצת מהפתילה וכן ידעך נרו (לקמן כ):
פסוק י
מצה. ענין מריבה כמו הן לריב ומצה תצומו (ישעיהו נ״ח:ד׳):
פסוק יא
על יד. ביד וכן עמדתם על חרבכם (יחזקאל ל״ג:כ״ו) ומשפטו בחרבכם:
פסוק יב
מחלה. מלשון חולי ומכאוב:
פסוק יג
יחבל. מל׳ חבלה ומכה:
פסוק טו
איתן. ענין חוזק כמו איתן מושבך (במדבר כד):
פסוק טז
יפרוש. מל׳ פרישה ושטיחה:
פסוק יז
מלאך. ענין שליח כמו מלאך שלוח אליהם (יחזקאל כ״ג:מ׳):
וציר. גם הוא ענין שליח כמו וציר בגוים שולח (עובדיה א׳:א׳):
פסוק יח
פורע. ענין בטול:
פסוק יט
נהיה. ענין שבירה כמו נהיתי ונחליתי (דניאל ח):
תערב. ענין מתיקות כמו וערבה לה׳ מנחת (מלאכי ג׳:ד׳):
פסוק כ
ירוע. ענין שבירה ורציצה כמו תרועם בשבט ברזל (תהילים ב׳:ט׳):
פסוק כב
וצפון. ענין הסתרה:
חיל. עושר:
פסוק כג
ניר. ענין חרישה כמו נירו לכם ניר (ירמיה ד):
ראשים. מלשון רש ועני:
נספה. ענין מיתה כמו אני נאסף אל עמי (בראשית מט):
פסוק כד
חושך. מונע:
שחרו. עניינו ימי הילדות שהוא בתחילת הימים והושאל מל׳ שחר הבקר וכן הילדות והשחרות הבל (קהלת י״א:י׳):