מצודת ציון על מלכים ב· רבי דוד אלטשולר
פרק ו
פסוק ב
קורה. עץ עב, כמו (שיר השירים א יז): קורות בתינו ארזים:
פסוק ג
הואל. רצה:
פסוק ד
ויגזרו. ענין חתוך, כמו (מלכים א ג כה): גזרו את הילד:
פסוק ו
ויקצב. ענין כריתה וחתוך, וכן (שיר השירים ד ב): כעדר הקצובות:
ויצף. שט למעלה, כמו (דברים יא ד): אשר הציף:
פסוק ח
פלוני. מכוסה:
אלמוני. מלשון אלם, כי לא ידובר בו, וכן (שמואל א כא ג): ואת הנערים יודעתי אל מקום פלוני אלמוני:
פסוק ט
נחתים. ענין ירידה, כמו (יואל ד יא): הנחת ה׳ גבוריך, כי במקום מורד ירדו להסתר:
פסוק יג
איכה הוא. אנה הוא, כמו (שיר השירים א ז): איכה תרעה, ואם (פירוש: למרות) שהוא בחול״ם:
פסוק יד
כבד. הרבה:
ויקיפו. וסבבו:
פסוק יז
פקח. פתח:
נא. עתה:
פסוק כא
אבי. רצה לומר: רבי:
פסוק כב
האשר. בה״א התימה:
פסוק כג
ויכרה. עשה סעודה, כמו (איוב מ ל): יכרו עליו חברים:
פסוק כה
דביונים. צואה הזב מן היונים, כי [אשר] יזוב (ויקרא טו כה) תרגומו: ארי ידוב, ובהם היו מדליקין האש, לחסרון העצים בעבור המצור:
פסוק כז
היקב. הוא גת היין:
פסוק כט
ותחביא. הסתירה:
פסוק לב
הראיתם. בה״א השאלה:
ולחצתם. ענין דחק:
פסוק לג
אוחיל. אקוה, כמו (איכה ג כא): על כן אוחיל לו: