מצודת ציון על מלכים א· רבי דוד אלטשולר
פרק ה
פסוק ג
בריאים. שמנים, כמו (שופטים ג׳:י״ז וז) ועגלון איש בריא:
רעי. רועים במרעה:
מאיל צבי ויחמור. הם שמות מיני חיות טהורות:
וברברים אבוסים. עופות הבאים מארץ ברבריא, והיו מפוטמות על האבוס, והוא המקום המיוחד להאכילם, ודוגמתו (ישעיהו א ג) וחמור אבוס בעליו:
פסוק ד
רדה. מושל, כמו (תהלים קי ב) רדה בקרב אויביך:
מכל עבריו. מכל צדדיו:
פסוק ו
ארות. אבוס בעליו (ישעיהו א ג), תרגומו: אורויא דמרוהי:
פרשים. הם הרגילים מאד ברכיבה:
פסוק ז
יעדרו. יחסרו, כמו (שם מ כו) איש לא נעדר:
פסוק ח
ולרכש. שם מין בהמה ממהרת לרוץ, וכן (אסתר ח יד) רוכבי הרכש:
פסוק י
ותרב. מלשון רבוי:
פסוק יג
האזוב. שם עשב מה:
בקיר. בכותל:
הרמש. הם השרצים הנמוכים קצרי הרגל הרוחשים בארץ, כמו (בראשית א כו) הרמש הרומש על הארץ:
פסוק יח
הניח. מלשון מנוחה:
אין שטן. אין מקטרג:
פגע. ענין פגישה, וכן (שם כח יא) ויפגע במקום:
פסוק כ
הלבנון. שם יער:
פסוק כג
דברות. ענינו קורות קשורות יחד להנהיג אותם דרך המים, כי וינהג את הצאן (שמות ג א), תרגומו: ודבר, וכן (ישעיהו ה יז) ורעו כבשים כדברים:
פסוק כה
כתית. עשוי מזיתים כתושים, שהוא יותר טוב מהעשוי מזיתים טחונים:
כה יתן. כן היה נותן:
פסוק כט
סבל. ענין משא, כמו (שם י כז) יסור סבלו מעל שכמך:
חוצב. כן נקרא כריתות האבנים ממקום גדולם, כמו (שם ה ב) וגם יקב חצב בו:
פסוק ל
משרי הנצבים. כמו משרים הנצבים:
הרדים. המושלים ונוגשים:
פסוק לא
יקרות. כבדות ומקשיות:
גזית. מלשון גזיזה, ורוצה לומר: מסותתות ביושר:
פסוק לב
ויפסלו. ענין השואת והחלקת פני האבנים, כמו (שמות לד א) פסל לך:
בוני. אומני בנין:
והגבלים. אנשי גבל, שהיו אומנים בקיאים, כמו שכתוב (יחזקאל כז ט) זקני גבל וגו׳ מחזיקי בדקך: