מצודת ציון על מלאכי· רבי דוד אלטשולר
פרק א
פסוק א
משא. נבואה ולתוספת ביאור אמר דבר ה׳:
פסוק ג
לתנות. מלשון תנין והוא מין נחש:
פסוק ד
רששנו. מלשון רש ועני וכן מתרושש והון רב (משלי י״ג):
גבול. ענין מחוז:
זעם. ענין כעס:
פסוק ו
אדונים. דרך המקרא להזכיר שם אדנות בלשון רבים וכן אדוני יוסף (בראשית ל״ט):
פסוק ז
מגישים. מקריבים:
לחם. כן יקרא כל הקרב על המזבח וכן את קרבני לחמי (במדבר כ״ח:ב׳):
מגואל. מתועב ומטונף כמו מוראה ונגאלה (צפניה ג):
גאלנוך. ר״ל גאלנו ותעבנו קרבניך:
שלחן. ר״ל המזבח שמסדרין עליו הקרבן לה׳ כעין שמסדרין על השולחן וכמ״ש וידבר אלי זה השלחן וגו׳ (יחזקאל מ״א:כ״ב):
פסוק ח
פסח. חגר וצולע:
לפחתך. ענין שר ושליט כמו פחת יהודה (חגי א):
הישא פניך. זה הלשון יאמר על הכבוד וכן זקן ונשוא פנים (ישעיה ג):
פסוק ט
חלו. ענין תפלה כמו ויחל משה (שמות לב):
ויחננו. מלשון חנינה וחמלה:
פסוק י
תאירו. תבעירו כמו נשים באות מאירות אותה (ישעיהו כ״ז:י״א):
חפץ. ענין רצון:
ומנחה. כן יקראו כל הקרבנות שבאים למנחה ולדורון וכן וערבה לה׳ מנחת (לקמן ג):
פסוק יא
מבואו. ענין שקיעה כמו כי בא השמש (ראשית כא):
מקטר. מל׳ הקטרה:
מגש. ענין הקרבה:
פסוק יב
וניבו. ענין אמירה כמו בורא ניב שפתים (ישעיהו נ״ז:י״ט):
אכלו. מאכלו:
פסוק יג
מתלאה. ענין עיפות ויגיעה כמו את כל התלאה (שמות יח):
והפחתם. ענין דאבון ותוגה כמו מפח נפש (איוב יא) או הוא מל׳ הפחה ונשיבת רוח:
פסוק יד
וארור. ענין קללה:
נוכל. ענין ערמימות כמו ויתנכלו אותו (בראשית לז):