מצודת ציון על מיכה· רבי דוד אלטשולר
פרק ה
פסוק א
צעיר. קטן ונבזה:
באלפי. ענין שררה כמו אל תבטחו באלוף (לקמן ז):
פסוק ג
ורעה. ר״ל ינהיג:
בגאון. ענין רוממות:
אפסי. קצות כי בקצוות הארץ היא אפס וכלה:
פסוק ד
ידרוך. מלשון דריכה והלוך:
בארמנותינו. מלשון ארמון והיכל:
נסיכי. ענין שררה:
אדם. רצה לומר חשובים:
פסוק ה
ורעו. יגהיגו:
בפתחיה. מלשון פתח:
פסוק ו
כרביבים. הוא המטר החזק כמו וימנעו רביבים (ירמיה נ):
ייחל. מלשון תוחלת ותקוה:
פסוק ז
בבהמות יער. ר״ל בחית יער וכן ושן בהמות (דברים ל״ב):
ככפיר. ארי בחור:
ורמס. ענין דריסה ברגל:
פסוק ח
תרום. מלשון רוממות:
צריך. מלשון צר ואויב:
פסוק י
והרסתי. ענין נתיצה ושבירה:
מבצריך. ערי המבצר:
פסוק יא
ומעוננים. ענין כשוף כמו מעונן ומנחש (דברים י״ח):
פסוק יג
ונתשתי. ענין עקירה כמו לנתוש ולנתוץ (ירמיה א):
אשיריך. מלשון אשרה והוא אילן הנעבד:
עריך. שונאך כמו ויהי ערך (ש״א ט״ז):