מצודת ציון על ישעיהו· רבי דוד אלטשולר
פרק מא
פסוק א
החרישו. ענין שתיקה כמו יחרישו באהבתו (צפניה ג):
פסוק ב
העיר. מל׳ התעוררות:
ירד. ענין שלטנות כמו רדה בקרב אויביך (תהילים ק״י:ב׳) נדף. ענין כתישה כמו אל ידפנו (איוב לב):
פסוק ג
אורח. מסילה ודרך:
פסוק ה
ויאתיון. ענין ביאה כמו אתא בוקר (לעיל כא):
פסוק ז
מחליק. מלשון חלק:
פטיש. הוא המקבת וכן וכפטיש יפוצץ סלע (ירמיהו כ״ג:כ״ט) הולם פעם. שניהם ענין הכאה כמו והלמה סיסרא (שופטים ה׳:כ״ו) וכמו נפעמתי ולא אדבר (תהלים מו) וכפל המלה בשמות נרדפים ויורה על חוזק ההכאה:
במסמרים. יתדות וכן וברזל לרוב למסמרים (דה״א כב):
ימוט. מלשון נטיה וקלקול:
פסוק ט
החזקתיך. ענין אחיזה כמו ויחזיקו האנשים בידו (בראשית י״ט:ט״ז):
מאציליה. כן יקראו הגדולים וכן ואל אצילי בני ישראל (שמות כ״ד:י״א):
פסוק י
תשתע. ענין הפנה והסרה כמו ועיניו השע (לעיל ז):
אמצתיך. ענין חוזק:
תמכתיך. ענין סעד ומשען:
פסוק יא
הנחרים. מל׳ חרון וכעס וכן בני אמי נחרו בי (ש״ה א) כאין. כלא דבר:
פסוק יב
מצתיך. ענין מריבה כמו הן לריב ומצה תצומו (לקמן נח):
וכאפס. דבר שאין בו ממש:
פסוק יג
מחזיק. אוחז:
פסוק יד
מתי. אנשי:
פסוק טו
למורג. הוא כעין לוח עץ ובתחתיתו תחובים אבנים דקים ובו דשים התבואה וכן והמוריגים וכלי הבקר (ש״ב כד):
חרוץ. עשוי חריצים ובקיעות בין אבן לאבן:
בעל פיפיות. ר״ל שיש בו פיות וחדודים רבים והם החריצים:
תדוש. מל׳ דישה:
ותדוק. מל׳ דק:
כמוץ. היא פסולת התבואה:
פסוק טז
תזרם. ענין פזור כמו וזרתי פרש (מלאכי ב):
תפיץ. תפזר:
תתהלל. מל׳ הלול ושבח:
פסוק יז
נשתה. ענין העתקה וכן ונשתו מים מהים (לעיל יט):
אענם. מל׳ עניה ותשובה:
פסוק יח
שפיים. כן נקראו המקומות הגבוהים וכן רוח צח שפיים (ירמיהו ד׳:י״א):
לאגם. כן נקרא מקום כניסת המים וכן ועל אגמיהם (שמות ז):
ציה. שממון:
פסוק יט
ארז וגו׳. שמות אילני סרק:
בערבה. במדבר:
ברוש. וגו׳, שמות אילני סרק:
פסוק כא
עצמותיכם. ענין תוכן הדבר ועצמותו וכן לא נכחד עצמי ממך (תהילים קל״ט:ט״ו):
פסוק כב
תקרינה. מל׳ מקרה:
פסוק כג
האותיות. הבאות כמו אתא בוקר (לעיל כא):
לאחור. מל׳ אחרון ונשתעה. ענין ספור דברים כי תרגום של ויספר הוא ואשתעי וכן ואשעה בחקיך תמיד (תהילים קי״ט:קי״ז):
פסוק כד
מאפע. הוא אפעה והוא מין נחש רע:
תועבה. איש תועבה וכן ואני תפלה (שם קט) ומשפטו איש תפלה:
פסוק כה
העירותי. מלשון התעוררות:
ויאת. ענין ביאה:
סגנים. מין שררה:
חומר. הוא כעין טיט:
יוצר. אומן חרס:
ירמוס. ענין דריכה ברגל:
פסוק כז
הנה. הנה הם:
פסוק כט
און אפס. רוח ותוהו פתרון אחד להם דבר שאין בו תועלת וממש:
נסכיהם. הפסל הנעשה בהתכת המתכת וכן הפסל נסך חרש (לעיל מ):