מצודת ציון על ישעיהו· רבי דוד אלטשולר
פרק ה
פסוק א
לידידי. אהובי וכן דודי:
בקרן. פנה וזויות וכן על קרנות המזבח (ויקרא ד׳:ז׳):
בן שמן. הראויה לעשות פירות שמנים וכן בן מות הוא (ש״א כ) שר״ל ראוי למות:
פסוק ב
ויעזקהו. תרגום של טבעת עזקא ור״ל גדר סביבו בהיקף כעין טבעת:
ויסקלהו. הסיר האבנים מתוכו וכן סקלו מאבן (לקמן סב):
שורק. זמורות נבחרים כמו ואנכי נטעתיך שורק (ירמיהו ב׳:כ״א):
מגדל. הגת שעוצרים בו הענבים להוציא היין יקב. הוא הבור שלפני הגת והיין יורד בו:
חצב. החפירה באבנים נקרא חציבה בל׳ המקרא:
ויקו. מל׳ תקוה:
באושים. פירות דומים לענבים וגרועים מהם וכן תחת שעורה באשה (איוב ל״א:מ׳) שר״ל שעורה גרועה:
פסוק ה
משוכתו. הוא הגדר הסוכך ומגין בעדו כמו הלא אתה סכת בעדו (שם ה):
והיה. כמו ויהיה:
לבער. למרעה כמו ובער בשדה אחר (שמות כ״ב:ד׳):
למרמס. למדרך הרגל:
פסוק ו
ואשיתהו. אשים אותו:
בתה. ענין שממון כמו בנחלי הבתות (לקמן ו):
יזמר. כן יקרא קציצת ענפי גפן כמו וכרמך לא תזמור (ויקרא כה):
יעדר. ענין חפירה כמו וכל ההרים אשר במעדר יעדרון (לקמן ז):
שמיר ושית. שמות מיני קוצים:
פסוק ז
שעשועיו. ענינו התעסקות בדבר מה לשמוח בו:
משפח. ר״ל אסיפת חטא כמו ונספחו על בית יעקב (לקמן יד) או הוא מל׳ ספחת הצרעת ולפי של׳ משפח נופל על ל׳ משפט אמר כן:
פסוק ח
אפס. הוא כמן אין:
פסוק י
צמדי. ענין זוג כמו צמד בקר (ש״א יא) ועבודת יום אחד בצמד בקר קרוי צמד כרם:
בת. מדת הלח מחזקת ג׳ סאין:
חמר. הוא כור מחזיק ל׳ סאין:
איפה מדת היבש מחזקת שלשה סאין:
פסוק יא
בנשף. בחשכת הלילה כמו נשף חשקי (לקמן כא):
פסוק יב
כנור ונבל תוף וחליל. הם שמות כלי נגון:
פסוק יג
מתי רעב. אנשי רעב:
צחה. ענין יובש וצמאון כמו על צחית סלע (יחזקאל כ״ד:ז׳):
פסוק יד
ופערה. פתחה ביותר כמו פי פערתי (תהלים קיט):
לבלי חוק. בלא קצבה:
והמונה. המון עמה:
ושאונה. הוא כמו המונה וכפל הדבר במ״ש:
ועלז. ענין שמחה:
פסוק טו
וישח. ענין כפיפה כמו שחו רעים לפני טובים (משלי יד):
פסוק יז
כדברם. כמנהגם כי וינהג תרגומו ודבר וכן אני אשימם דוברות בים (מ״א ה) שהוא ענין הנהגה:
מחים. רשעים השמנים בעלי המוח:
פסוק יח
וכעבות. חבלים עבות:
פסוק יט
יחישה. הוא כמו ימהר וכן אחישה מפלט לי (תהילים נ״ה:ט׳) וכפל הדבר בשמות נרדפים וכך אדמת עפר (דניאל יב):
פסוק כב
למסוך. מזיגת היין קרוי מסך:
פסוק כג
עקב. בשכר כמו והיה עקב תשמעון (דברים ז׳:י״ב):
פסוק כד
קש. תבן:
לשון אש. להב אש ע״ש שנמשך כלשון:
חשש. היא תבן הדק וכן תהרו חשש (לקמן לג):
ירפה. מל׳ רפיון:
כמק. מל׳ המקה והמסה:
ופרחם. המשיל הגדולה לפרחי האילן:
יעלה. יסתלק כמו כעלות גדיש (איוב ה):
נאצו. ענין בזיון:
פסוק כה
וירגזו. ענין תנועת החרדה:
כסוחה. כרוק הניסח מן הגוף וכן סחי ומאוס תשימנו (איכה ג׳:מ״ה):
פסוק כו
נס. הוא כלונס ארוך ובראשו בגד ועשוי לרמוז בו ולהתאסף ולבא:
ושרק. הוא קול הנעשה בקבוץ השפתים והוא סימן להתאסף וכן אשרקה להם ואקבצם (זכריה י׳:ח׳):
פסוק כז
נפתח. ענין התרת הקשר כמו יתרי פתח (איוב ל):
אזור. חגורה:
חלציו. מתניו:
נתק. נעתק ממקומו:
שרוך. ענין קשורים כמו מחוט ועד שרוך נעל (בראשית י״ד:כ״ג):
פסוק כח
שנונים. חדודים:
דרוכות. הדרך לדרוך ברגליו על הקשת למתחו היטב:
פרסות. הוא כעין מנעלים:
כצר. כסלע:
וגלגליו. אופן העגלה:
כסופה. רוח חזק:
פסוק כט
כלביא. שם משמות האריה:
וינהם. מל׳ המייה:
ויפליט. ענין הצלה:
פסוק ל
כנהמת. מל׳ המייה:
ונבט. מל׳ הבטה וראיה:
בעריפיה. כן נקראים השמים על כי יערפו ויזלו את הטל כמ״ש אף שמיו יערפו טל (דברים ל״ג:כ״ח) או ר״ל במאפליה: