מצודת ציון על ישעיהו· רבי דוד אלטשולר
פרק א
פסוק א
חזון. ענין ראיה והבטה כמו ותחז בציון עינינו (מיכה ד׳:י״א) ועש״ז נקרא הנביא בשם חוזה כי רואה במראה הנבואה וכאשר יקרא רואה וצופה:
פסוק ב
והאזיני. הטי אוזן לשמוע וכן אזון עד תבונותיכם (איוב לב):
פשעו. מרדו כמו מלך מואב פשע בי (מ״ב ג):
פסוק ג
אבוס. הוא המקום המיוחד למאכל הבהמות וכן אם ילין על אבוסך (איוב ל״ט:ט׳):
פסוק ד
הוי. המלה הזאת היא ענין קריאה בין לצער בין לשמחה כמו הוי אחי והוי אחות (ירמיה כב) וכמו הוי ציון המלטי (זכריה ב):
כבד. ענין רבוי כמו עמך הכבד הזה (מ״א ג):
מרעים. רשעים:
נאצו. הוא מושאל על הבזיון וכן כי נאצו האנשים את מנחת ה׳ (ש״א ג):
נזורו. ענין הפרשה כמו אשר נזורו מעלי (יחזקאל יד):
פסוק ה
סרה. ענין הסרה מדרך הישר וכן סורר ומורה (דברי׳ כא):
דוי. ענין מכאוב כמו על ערש דוי (תהלים מא):
פסוק ו
מכף רגל. כן נקרא שטחות הרגל וכמו שנקרא שטחות היד כף יד:
מתום. מלשון תמימות ושלימות:
פצע. מכה שנבקעה ונפתחה ומוציאה דם:
וחבורה. מכה שנצרר הדם תחתיה וממעל נראה כתם אדום כמו ונמר חברברותיו (ירמיהו י״ג:כ״ג) וכן פצע תחת פצע חבורה וגו׳ (שמות כ״א:כ״ה):
טריה. לחה כמו לחי חמור טריה (שופטים טו):
זורו. ענין פזור כמו וזריתי פרש (מלאכי ב):
חבשו. ענין קשור הכריכה שעל המכה כמו לנשברת לא חבשתם (יחזקאל ל״ד:ד׳):
רככה. מל׳ רך וטוב (בראשית יח):
פסוק ח
בת ציון. עיר ציון:
כמלונה. מל׳ מלון:
במקשה. מל׳ קשואין והוא שם פרי:
נצורה. מל׳ מצור:
פסוק ט
לולי. ל׳ אם לא:
שריד. שארית כמו פליט ושריד (איכה ב):
דמינו. מל׳ דמיון והשואה:
פסוק י
קציני. ענין שררה כמו כל קציניך נדדו (לקמן כב):
פסוק יא
מריאים. פטומים ושמנים וכן ושלם מריאכם (עמוס ה):
ועתודים. הם הזכרים מן העזים:
פסוק יב
פני. כמו לפני ותחסר ה ל מ ״ ד:
רמוס. ענין דריכה ברגל כמו ורמסי בחומר (נחום ג):
פסוק יג
קטורת. ענין העלאת עשן והוא מל׳ קטור הארץ כקיטור הכבשן (בראשית יט):
אוכל. מל׳ יכולת:
און. ענינו מחשבת שקר כמו הנה יחבל און (תהלים ז):
ועצרה. ענין קבוצת אנשים כמו עצרת בוגדים (ירמיה ט) ע״ש שהם עצורים ועכובים במקום אחד:
פסוק יד
נלאיתי. ענין יגיעה כמו ומה הלאיתיך (מיכה ו):
נשוא. מל׳ משא:
פסוק טו
אעלים. מל׳ העלמה והסתרה:
פסוק טז
הזכו. מל׳ זכות ובהירות:
חדלו. מנעו:
פסוק יז
אשרו. מל׳ ישר ובאה האל״ף במקום היו״ד וכן בהפוך כמו ובכבודם תתימרו (לקמן סא) ומשפטו תתאמרו:
חמוץ. עשוק כמו מכף מעול וחומץ (תהילים ע״א:ד׳):
פסוק יח
לכו. הוא ענין לשון זרוז כמו ועתה לכו ונהרגהו (בראשית ל״ז:כ׳) והלא לא הלכו אליו:
ונוכחה. ענין ברור דבר כמו אשר הוכיח ה׳ (שם כד):
כשנים. חוטים צבוע אדום כמו ותולעת שני (שמות כה):
כתולע. הוא שם הצבע שצובעים בו אדום:
פסוק יט
תאבו. תרצו כמו לא אבה יבמי (דברים כ״ה:ז׳):
פסוק כ
תמאנו. מל׳ מיאון וסרוב:
ומריתם. מל׳ מרי ומרד:
פסוק כא
קריה. עיר:
מלאתי. היו״ד נוספת ובעבור תוספות היו״ד נהפכה הה״א לתי״ו להסמיכה אל היו״ד:
ילין. ענין התמדה וכן ולנה בתוך ביתו (זכריה ה׳:ד׳):
פסוק כב
לסיגים. הוא פסולת הכסף כמו סיגים כסף היו (יחזקאל כ״ב:י״ח):
סבאך. כן נקראים משקים המשכרים כמו ונסבאה שכר (לקמן כו):
מהול. מזוג ומעורב ודומה לו לשחוק אמרתי מהולל (קהלת ב׳:ב׳):
פסוק כג
שלמונים. מל׳ תשלומין:
פסוק כד
אביר. ענין חוזק כמו מידי אביר יעקב (בראשית מ״ט:כ״ד):
פסוק כה
ואצרוף. ענין זכוך וזקוק:
כבור. כבורית שמנקין בו הבגדים מכתמיהם:
בדיליך. היא מין מתכת כמו ואת הבדיל (במדבר לא):
פסוק כט
מאילים. שם אילן סרק כמו הנחמים באלים (לקמן נז):
פסוק ל
נבלת. ענין כמישה כמו נבל ציץ (לקמן מ):
עלה. העלין שלה:
פסוק לא
החסן. החזק וכן חסין יה (תהלים פט):
לנעורת. היא הפסולת שמנערין מעצי הפשתן:
לניצוץ. הוא הנתז מן הבערת האש וכן ונוצצים כעין נחושת (יחזקאל א׳:ז׳):
ובערו. ענין שרפה והדלקה:
מכבה. מלשון כבוי: