מצודת ציון על ירמיהו· רבי דוד אלטשולר
פרק מג
פסוק ב
עזריה. יתכן שהוא יזניהו הנזכר למעלה והיה נקרא בשתי השמות:
הזדים. הרשעים:
פסוק ג
מסית. מלשון הסתה ופתוי:
פסוק ט
וטמנתם. מל׳ הטמנה והצפנה:
במלט. כן נקרא החומר העשוי מסיד ומחול ובדרז״ל ואע״ג דעביד בהו המלטי (ב״ב ו) ופי׳ שתיקן מקום הקורות בסיד:
במלבן. הוא המקום שעושים שם הלבנים:
פסוק י
שפרירו. כן יקרא האוהל היפה וכן ברוחו שמים שפרה (איוב כ״ו:י״ג) והוא מל׳ הנותן אמרי שפר (בראשית מ״ט:כ״א) ובא על משקל סגריר:
פסוק יב
והצתי. ענין הבערה ושריפה כמו ותצת בסבכי היער (ישעיהו ט׳:י״ז):
ושבם. מלשון שבי:
ועטה. יעטה ענין כריכה וכן מעטה לטבח (יחזקאל כא):
את בגדו. עם בגדו:
פסוק יג
מצבות. מזבח מאבן אחת נקרא מצבה בלשון המקרא: