מצודת ציון על ירמיהו· רבי דוד אלטשולר
פרק לח
פסוק ב
לשלל. ענין בזה:
פסוק ד
מרפא. מלשון רפיון וחלשות:
לדבר. בדבר הלמ״ד במקום בי ת וכן ישבת לכסא (תהילים ט׳:ה׳) ומשפטו בכסא:
פסוק ה
יוכל. מלשון יכולת:
פסוק ו
וישלחו. ענין הושטה וכן תשלח קציריה עד ים (שם):
פסוק ט
הרעו. מלשון רע:
תחתיו. במקומו:
פסוק י
בידך. עמך ברשותך לעשות מצותך וכן אנשי המלחמה אשר בידינו (במדבר ל״א:מ״ט):
פסוק יא
בלוי. מלשון בליה ורקבון:
סחבות. ענין גרירה והמשכה בארץ כמו סחוב והשלך (לעיל כב):
מלחים. ענין השחתה כמו כי שמים כעשן נמלחו (ישעיהו נ״א:ו׳):
וישלחם. ענין הושטה:
פסוק יב
אצילות ידיך. הם בתי השחי כמו על כל אצילי ידי (יחזקאל י״ג:י״ח):
פסוק יד
מבוא. פתח שבאים דרך בו:
תכחד. ענין מניעה והעלמה:
פסוק יט
דואג. ענין פחד ומורא:
את היהודים. מן היהודים וכן כצאתי את העיר (שמות ט) ומשפטו מן העיר:
נפלו. ענין חניה והתחברות:
והתעללו. ענין לעג ובזיון כמו כי התעללת בי (במדבר כב):
פסוק כב
הסיתוך. מל׳ הסתה ופתוי:
ויכלו. מלשון יכולת:
הטבעו. מל׳ טביעה בבוץ. ענינו טיט הלח וכן היגאה גומא בלי בצה (איוב ח׳:י״א):
נסוגו אחור. ענין הפרישה לאחור וכן ונסוג מאחר אלהינו (ישעי׳ נט):
פסוק כג
תתפש. ענין האחיזה בחזקה:
פסוק כו
מפיל. ענין נטיה וחניה:
פסוק כז
ויחרישו. שתקו כמו ואם החרש יחריש (במדבר ל):