מצודת ציון על ירמיהו· רבי דוד אלטשולר
פרק ל
פסוק ג
ושבתי. ענין השקט ומנוחה כמו בשובה ונחת תושעון (ישעיהו ל׳:ט״ו):
שבות. מל׳ שביה:
והשיבותים. מל׳ השבה:
פסוק ו
כל גבר. כל איש:
חלציו. מתניו:
לירקון. למראה ירוק:
פסוק ח
ומוסרותיך. הם קשורי רצועות העול:
אנתק. ענין העתק והסרה:
זרים. נכרים:
פסוק י
תחת. ענין פחד ושבר כמו אל תחת מפניהם (לעיל א):
ושב. ענין השקט ומנוחה:
ושאנן. ענין שלוה כמו שאנן מואב מנעוריו (לקמן מח) וכפל הדבר במ״ש לרוב השלוה וההשקט:
מחריד. מלשון חרדה:
פסוק יא
הפיצותיך. ענין פיזור:
למשפט. כמו במשפט ובאה הלמ״ד במקום בי״ת וכן ישבת לכסא (תהילים ט׳:ה׳) ור״ל במשפט הראוי לגלות אוזן למוסר וכן יסרני ה׳ אך במשפט (לעיל י):
פסוק יב
אנוש. ענין מכאוב חזק כמו ומכתי אנושה (לעיל טו):
לשברך. הלמ״ד היא במקום את וכן הרגו לאבנר (ש״ב ג):
נחלה. מל׳ חולי:
פסוק יג
למזור. ענין רפואת המכה ותקרא כן לפי שדרך לפזר על המכה סממנים לרפאותה כמו לא זורו ולא חובשו (ישעיהו א׳:ו׳) וגם המכה עצמה תקרא כן כמ״ש ויהודה את מזורו (הושע ה׳:י״ג) וזהו לפי שעליה מפזרים הסממנים:
תעלה. ענין רפואה כמו תעלה אין לו (לקמן מו) וכפל המלה בשמות נרדפים כמו אדמת עפר (דניאל יב):
פסוק יד
מוסר. מלשון יסורים:
עצמו. ענין רבוי כמו עצמו לי אלמנותיו (לעיל טו):
פסוק טז
שאסיך למשיסה. ענין רמיסה ודריכה כמו מי נתן למשיסה יעקב (ישעיה מב):
פסוק יז
ארוכה. ענין רפואה כמו ארוכת בת עמי (לעיל ח):
פסוק יח
שב. ענין השקט:
שבות. מלשון שביה:
ומשכנותיו. מל׳ משכן ומדור:
תלה. מלשון תל וגל ור״ל על גבהה וחזקתה:
וארמון. ענין היכל ופלטרין וכן כי ארמון נוטש (ישעיהו ל״ב:י״ד):
משפטו. דרכו ומנהגו וכן עומד על העמוד כמשפט (מ״ב יא):
פסוק יט
תודה. מלשון הודאה:
משחקים. מל׳ שחוק ושמחה:
והכבדתים. ענין רבוי כמו בעם כבד (במדבר כ):
יצערו. ענין מיעוט כמו ויצערו ולא יבין למו (איוב י״ד:כ״א):
פסוק כ
ופקדתי. ענין השגחה:
לוחציו. הדוחקים ומצירים לו כמו וגר לא תלחץ (שמות כב):
פסוק כא
אדירו. ענין חוזק ועל המלך יאמר שהוא החזק מכל:
ונגש. ענין הקרבה:
ערב. ענין התחייבות ודוגמתו התערב נא את אדוני וכו׳ (ישעיהו ל״ו:ח׳):
פסוק כג
סערת. רוח סערה:
מתגורר. ענין כריתה וחתוך כמו מגוררות במגרה (מ״א ז):
יחול. ישכון כמו יחולו על ראש יואב (ש״ב יג):
פסוק כד
מזימות. מחשבות כמו על בבל מזמתו (לקמן נא):
באחרית. בסוף:
תתבוננו. מל׳ בינה: