מצודת ציון על ירמיהו· רבי דוד אלטשולר
פרק יט
פסוק א
בקבק. כן שם הכלי שפיה צר על כי בעת ישופך ממנה נשמע כעין קול בקבק וכן ובקבק דבש (מ״א יד):
יוצר חרש. אומן חרס:
פסוק ב
גיא בן הנם. כן שם המקום:
פסוק ג
תצלנה. ענין תנועת הרעש וכן לקול צללו שפתי (חבקוק ג׳:ט״ז):
פסוק ד
וינכרו. מלשון נכר וזרות:
פסוק ז
ובקותי. ענין ריקות כמו הבוק תבוק הארץ (ישעיהו כ״ד:ג׳) והוא לשון נופל על לשון בקבוק:
פסוק ח
לשמה. לתמהון:
ולשרקה. ענין השמעות קול בקבוץ השפתים ודרכו לעשותו כשרואים דבר חשוב שנחרב:
ישום. יתמה:
פסוק ט
במצור. ענין הקפת גייסות סביבות העיר לכבשה ולהצר להם:
ובמצוק. יציקו מל׳ צוקה וצרה:
פסוק י
אותך. עמך:
פסוק יא
ככה. כן:
היוצר. אומן חרס:
להרפה. הוא מלשון רפואה ועם כי היא בה״א ור״ל לתקנה ואמר בל׳ שאלה וכן וירפא את מזבח ה׳ (מ״א יח):
פסוק טו
הקשו. מל׳ קשה:
ערפם. הוא אחורי הפנים: