מצודת ציון על ירמיהו· רבי דוד אלטשולר
פרק יג
פסוק א
אזור. חגורה:
מתניך. חלציך:
פסוק ד
וטמנהו. ענין הסתרה:
בנקיק הסלע. בשן הסלע הבולט וכן ובנקיקי הסלעים (ישעיה ז):
פסוק ו
מקץ. מסוף:
פסוק ז
ואחפור. מלשון חפירה וכרייה:
לכל. ר״ל לשום דבר וכן לא תעשה כל מלאכה (שמות כ׳:י׳) ר״ל שום מלאכה:
פסוק ט
גאון. מל׳ גאות ורוממות:
פסוק י
המאנים. מלשון מיאון וסרוב:
בשררות. במראה:
פסוק יא
ולתהלה. מלשון הלול ושבח:
פסוק יב
נבל. נאד היין וכן ונבל יין (ש״א א):
פסוק יד
ונפצתים. ענין השבור עם הרצוץ וכן ונפוץ הכדים (שופטים ז):
איש אל אחיו. ר״ל זה אחר זה וכן ואת כל מלכי הצפון וגו׳ איש אל אחיו (לקמן כה):
אחוס. ענין חמלה כמו יחוס על דל (תהילים ע״ב:י״ג) וכפל הדבר במ״ש:
פסוק טו
והאזינו. הטו אוזן לשמוע:
פסוק טז
יתנגפו. ענין הכאה וכן פן תגוף באבן רגליך (שם צא):
נשף. ענין חושך כמו אך חושך ישופני (שם קלט):
לצלמות. צלו של מות והוא חשכת הקבר:
ושית. ענין שימה כמו ישת חושך סתרו (שם יח):
לערפל. עב הענן:
פסוק יז
גוה. כמו גאה ובאה הוי״ו במקום האל״ף וכן כי השפילו ותאמר גוה (איוב כ״ב:כ״ט) והוא ענין רוממות:
ודמוע. הוא דמעת הבכי:
נשבה. מל׳ שביה:
פסוק יח
ולגבירה. היא המלכה:
מראשותיכם. מלשון ראש ור״ל גדולתכם:
פסוק יט
שלומים. מלשון שלם והכל:
פסוק כא
יפקוד. ענין השגחה:
למדת. ענין ההרגל וכן פרה למד מדבר (לעיל ב):
אלופים. שרים וכן מפריד אלוף (משלי יו):
חבלים. מכאובי יולדה וכן חבלי יולדה (הושע יג):
פסוק כב
קראני. מלשון מקרה:
שוליך. הם תחתיות הבגד כמו על שולי המעיל (שמות כח):
נחמסו. ענין הסרה כמו ויחמס כגן שכו (איכה ב):
עקביך. עקבי הרגל:
פסוק כג
כושי. הם השחורים:
ונמר. שם חיה:
חברברתיו. ענין כתמים וכן חבורה תחת חבורה (שמות כ״א:כ״ה) כי במקום המכה נראה כעין כתם:
למדו. ענין הרגל:
פסוק כד
ואפיצם. ענין פזור:
פסוק כה
גורלך. חלקך לפי שעל פי רוב חולקים בגורל יקרא חלק בשם גורל:
מנת. גם זה ענין חלק כמו מנת שועלים יהיו (תהלים סג):
מדיך. מלשון מדה:
פסוק כו
חשפתי. ענין גלוי כמו וחשופי שת (ישעיה כ):
שוליך. תחתיות הבגד:
קלונך. מלשון קלון ובזיון:
פסוק כז
נאופיך. ענין זנות:
ומצהלותיך. ענין הרמת קול שמחה של קלות וכן איש אל אשת רעהו יצהלו (לעיל ה):
זמת. ענין מחשבה רעה:
שקוציך. מלשון שקץ ותעב:
מתי. ענין השאלה על הזמן וכן מתי תנחמני (תהלים קיט):