מצודת ציון על ירמיהו· רבי דוד אלטשולר
פרק טו · פסוק יח
נצח. לעולם ר״ל זמן רב:
אנושה. כאובה ביותר כמו אנוש חציו (איוב לד):
מאנה. מלשון מיאון:
אכזב. ענין הפסק ועזיבה כמו אשר לא יכזבו מימיו (ישעיהו נ״ח:י״א):
נאמנו. ענין דבר המתקיים כמו יתד במקום נאמן (שם כב):