מצודת ציון על ירמיהו· רבי דוד אלטשולר
פרק ח
פסוק ב
ושטחום. ענין פרישה כמו משטח חרמים (יחזקאל כו):
צבא השמים. הם הכוכבים ומזלות:
יאספו. ענין הכנסה כמו ואין איש מאסף אותם (שופטים יט):
לדומן. לזבל כמו כדומן על פני השדה (לקמן ט):
פסוק ג
הדחתים. מלשון דחיה:
פסוק ה
שובבה. משובה, ענין מרד והליכה בדרכי הלב:
נצחת. מלשון נצח ולעולם:
החזיקו. ענין אחוזה:
בתרמית. ענין מרמה וכן שקר תרמיתם (תהלים קיט):
מאנו. מל׳ מיאון:
פסוק ו
הקשבתי. ענין האזנה:
נחם. ענין חרטה והפוך מחשבה כמו פן ינחם העם (שמות י״ג:י״ז):
במרוצתם. ענין רדיפה ומהירת ההליכה:
שוטף. ענין רדיפה ואמר בלשון שאלה מרדיפת המים:
פסוק ז
חסידה. שם עוף מה:
מועדיה. ענין זמן כמו למועד אשוב אליך (בראשית י״ח:י״ד):
ותור. שם תורים ידוע:
וסיס ועגור. גם הם שמות עופות וכן כסוס עגור (ישעיה לח):
שמרו. ענין המתנה כמו ואביו שמר את הדבר (בראשית ל״ז:י״א):
פסוק ח
איכה. כמו איך:
לשקר. על חנם:
עט. קולמוס כמו עט סופר מהיר (תהילים מ״ה:ב׳):
פסוק ט
הובישו. מל׳ בושה:
חתו. ענין שבר ופחד:
פסוק י
בוצע בצע. גוזל הון:
פסוק יא
וירפו. מל׳ רפואה:
בת עמי. עדת עמי:
על. הוא כמו עם:
נקלה. מלשון קלון ובזיון:
פסוק יב
תועבה. דבר איסור וגנאי:
והכלם. מלשון כלימה:
פקודתם. ענין זכרון:
פסוק יג
אסף אסיפם. ענין כליה כמו אסף אדם ובהמה (צפניה א׳:ג׳):
נבל. ענין כמישה כמו ועלהו לא יבול (תהילים א׳:ג׳):
יעברום. ענין העברה מן העולם:
פסוק יד
ונדמה, הדמנו. ענין כריתה כמו אל תדמו בעונה (לקמן לא):
ראש. שם עשב מר וכן שורש פורה ראש ולענה (דברים כ״ט:י״ז):
פסוק טו
מרפה. מל׳ רפואה ועם היא בה״א:
בעתה. מל׳ בעתה וחרדה:
פסוק טז
נחרת. הקול היוצא מנחיריו הם נקבי האף וכן הוד נחרו אימה (איוב ל״ט:כ׳):
מצהלות. ענין הרמת קול גדול כמו אל אשת רעהו יצהלו (לעיל ה):
אביריו. מלשון אביר וחוזק:
פסוק יז
משלח. ענין גרוי והשסה כמו ושן בהמות אשלח בם (דברים ל״ב:כ״ד):
צפעונים. מין נחש רע:
ונשכו. מלשון נשיכה וכן אם ישך הנחש בלא לחש (קהלת י׳:י״א):
פסוק יח
מבליגיתי. ענין התחזקות כמו ואבליגה מעט (איוב י):
דוי. מל׳ מדוה וחולי:
פסוק יט
שועת. צעקת:
פסוק כ
כלה. מל׳ כליון:
קיץ. היא עת שטיחת התאנים ליבשם וכן כשלג בקיץ (משלי כו):
פסוק כא
השברתי. מלשון שברון:
קדרתי. ענין שחרות וחושך כמו שמש וירח קדרו (יואל ב׳:י׳):
שמה. תמהון ובלבול כמו ונשמו הכהנים (לעיל ד):
החזיקתני. ענין אחיזה:
פסוק כב
הצרי. הוא נטף המוזכר בסממני הקטורת והוא שרף אילן והוא מיוחד לרפואה וכן קחו צרי למכאובה (לקמן נא):
ארוכת. ענין רפואה כמו הנני מעלה לה ארוכה (לקמן לג):
פסוק כג
מי יתן. עניינו כמו הלואי וכן מי יתן והיה לבבם וכו׳ (דברים ה׳:כ״ו):
מקור. מעין:
את חללי. על חללי כי ויתנכלו אותו (בראשית ל״ז:י״ח) ת״א וחשיבו עלוהי: