מצודת ציון על ירמיהו· רבי דוד אלטשולר
פרק ד
פסוק א
שקוציך. ענין תעוב כמו שקץ תשקצנו (דברים ז):
ולא. הוי״ו הוא במקום אז וכן אם בחקתי תלכו ונתתי גשמיכם בעתם (ויקרא כז):
תנוד. מלשון הנדה והנעה:
פסוק ב
יתהללו. מלשון הלול ושבח:
פסוק ג
נירו. ענין חרישה כמו רב אוכל ניר ראשים (משלי יג):
אל קוצים. על קוצים:
פסוק ד
המולו. ענין חתוך וכריתה וכן ומל ה׳ אלהיך (דברים ל):
ערלות. ענין אוטם וכן ערלי לב (לקמן ט):
מעלליכם. מעשיכם:
פסוק ה
מלאו. ענין אסיפה כמו קראו אחריך מלא (לקמן יב):
פסוק ו
נס. כלונס ארוך ובראשו וילון לרמז להתאסף:
העיזו. ענין אסיפה כמו שלח העז (שמות ט):
פסוק ז
מסובכו. ענינו ענפים אחוזים אלה באלה כמו עד סירים סבוכים (נחום א) תצינה. מלשון ציה ושממון:
פסוק ח
חגרו. מלשון חגורה ואזור:
ספדו. מלשון הספד:
והילילו. מלשון יללה:
פסוק ט
ונשמו. ענין תמהון כמו על יומו נשמו (איוב י״ח:כ׳):
פסוק י
אהה. הוא ענין ל׳ יללה:
השא השאת. ענין הסתה והפתוי כמו הנחש השיאני (בראשית ג):
פסוק יא
צח. ענין יובש כמו צחה צמא (ישעיה ה):
שפיים. מקומות גבוהים:
בת עמי. עדת עמי וכן בת בבל (תהלים קלז):
לזרות. ענין פזור וזריקה וכן ואזרם במזרה (לקמן טו):
להבר. מלשון ברור ונקי:
פסוק יב
רוח מלא. רוח שלם וכן ומלוא החבל (שמואל ב ח):
משפטים. ענין ויכוח:
פסוק יג
כעננים. כעבים:
וכסופה. רוח חזק:
קלו. מלשון קלות:
שדדנו. ענין עושק וגזל:
פסוק יד
תלין. ענין התמדה כמו צדק ילין בה (ישעיהו א׳:כ״א):
אונך. מלשון און ועם שהוי״ו נחה וכן ועולתה קפצה פיה (איוב ה׳:ט״ז) שהוי״ו נחה עם כי היא נעה בכ״מ:
פסוק טו
און. עמל:
פסוק טז
השמיעו. ענין אסיפה הבאה בהשמעת קול המאסף וכן וישמע שאול (ש״א טו):
נוצרים. בעלי מצור הצרים על העיר וכן ונצורת לב (משלי ז):
פסוק יז
שדי. כמו שדה:
מרתה. ענין מרד והקנטה:
פסוק יח
מעלליך. מעשיך:
מר. מלשון מרירות:
פסוק יט
אוחילה. מלשון חיל וחלחלה:
קירות לבי. כתלי לבי ואמר בדרך השאלה לפי שהלב יש בו דפנות וחללים:
פסוק כ
נקרא. מל׳ מקרה ועם הוא באל״ף:
שדדה. נעשקה:
פתאום. ענין מהירות רב:
יריעותי. ענין וילון הנטוי כאוהל:
פסוק כא
נס. כלונס ארוך:
פסוק כב
אויל. שוטה:
סכלים. טפשים:
פסוק כג
תהו. שממה:
ובהו. ענין ריקות וכן והארץ היתה תהו ובהו (בראשית א׳:א׳-ב׳):
ואל השמים. כמו ואת השמים וכן אספרה אל חוק (תהילים ב׳:ז׳):
פסוק כד
רעשים. מלשון רעש ותנועה חזקה:
התקלקלו. ענין השחתה ובדרז״ל וכל המקלקלין פטורין (שבת קו):
פסוק כו
הכרמל. כן נקרא מקום שדות וכרמים וכן ונוער בשן וכרמל (ישעיהו ל״ג:ט׳):
נתצו. מלשון נתיצה והריסה:
פסוק כח
תאבל. ענין השחתה כמו אבל אומללה ארץ (שם):
וקדרו. ענין חשך ושחרות וכן שמש וירח קדרו (יואל ב׳:י׳):
זמותי. ענין מחשבה כמו זממו אל תפק (תהילים ק״מ:ט׳):
נחמתי. ענין הפוך מחשבה:
פסוק כט
פרש. כן יקרא רוכב הסוס הרגיל בזה:
ורומה. ענין השלכה וכן ונושקי רומי קשת (שם עח):
בעבים. מלשון עב ור״ל ביערים עבים ומסובכים:
ובכפים. תרגום של סלע היא כיפא וכן חורי עפר וכפים (איוב ל׳:ו׳):
פסוק ל
שדוד. עשוק:
שני. תולעת שני והוא מין צבע אדומה:
תעדי. מלשון עדי וקשוט:
תקרעי. מרוב ההתמדה לכחול העינים נראה כאלו קורעת פתיחת בית העין:
בפוך. הוא הכחל שצובעין בו העינים וכן ותשם בפוך עיניה (מ״ב ט) לשוא. לחנם:
תתיפי. מל׳ יפה:
עוגבים. חושקים ואוהבי הניאוף כמו ותעגב על מאהביה (יחזקאל כ״ג:ה׳):
פסוק לא
כמבכירה. יולדת בכור:
תתיפח. ענין אמירה ודבור כמו ויפח חמס (תהלים כז):
תפרש. מלשון פרוסה ושבירה כמו פרשה ציון בידיה (איכה א׳:י״ז):
נא. עתה עיפה. ענין יגיעה:
להרגים. בא הלמ״ד ובמקום בעבור וכן פתח פיך לאלם (משלי ל״א:ח׳) ור״ל בעבור האלם: