מצודת ציון על ירמיהו· רבי דוד אלטשולר
פרק ב
פסוק ב
כלולותיך. מל׳ כלה ותקרא כן שהוא ענין עלוי היופי כמו כלילת יופי (איכה ב) והכלה בימי חופתה היא כלולה בכל מיני יופי וקשוט:
פסוק ג
ראשית. ענין מיטב כמו ראשית גבורתם (לקמן מט):
יאשמו. מל׳ אשם:
פסוק ו
ערבה. הוא כמו מדבר:
ושוחה. מקום גומות ובורות כמו בשחת עשו (תהלים ט):
ציה. ענין שממון:
וצלמות. צלו של מות ר״ל חשכת הקבר:
פסוק ז
הכרמל. ענין מקום שדות וכרמים וכן ונוער בשן וכרמל (ישעיה לג):
פסוק ח
ותפשי. ענין אחיזה כמו כי יתפוש איש באחיו (ישעיהו ג׳:ו׳):
בבעל. שם הגלולים:
יועילו. מלשון תועלת:
פסוק י
הן. כמו ההן ותחסר ה״א התימה וכן תרקיע עמו לשחקים (איוב ל״ז:י״ח) ומשפטו התרקיע בה״א התימה:
פסוק יא
ההמיר. מלשון תמורה וחלוף וכן ואם המר ימירנו (ויקרא כ״ז:ל״ג):
כבודו. זה תקון סופרים והראוי כבודי:
פסוק יב
שומו. מלשון שממון:
ושערו. כמו וסער בסמ״ך ור״ל רוח סערה:
חרבו. מלשון חורבן:
מאד. ר״ל גדול וחזק:
פסוק יג
מקור. מעין:
לחצוב. זה הלשון נופל על החפירה במקום האבנים וכן ובורות חצובים (דברים ו):
יכילו. ענין החזקה כמו קטן מהכיל את העולם (מלכים א ח׳:ס״ד):
פסוק יד
לבז. מל׳ בזה ושלל:
פסוק טו
ישאגו. ענין זעקת קול:
כפירים. אריות:
וישיתו. ענין שימה כמו שתו בשמים פיהם (תהילים ע״ג:ט׳):
נצתו. ענין שממון כמו נצתה כמדבר (לקמן ט):
פסוק טז
ירעוך. ענין שבירה כמו ורעו דליותיו (לקמן יא):
קדקד. הוא אמצעית הראש יחולק שם השער אילך ואילך:
פסוק יח
שיחור. זהו הנילוס:
נהר. ר״ל נהר פרת:
פסוק יט
תיסרך. מלשון יסורין:
ומשובותיך. ענין מרד והליכה בדרכי הלב כמו וילך שובב (ישעיהו נ״ז:י״ז):
תוכיחוך. ענין משפט הגמול כמו והוכח במכאוב (איוב ל״ג:י״ט) ומר. מלשון מרירות:
פסוק כ
עולך. מלשון עול ההושם על צואר הבהמה והוא משל על הכבדת העבודה:
נתקתי. ענין העתק והסרה:
מוסרותיך. הם קשרי רצועות העול:
גבעה. ענינו כמו הר:
רענן. ענין לחות ורטיבות כמו בשמן רענן (תהלים צב):
צועה. ענין טלטול ונוע ממקום למקום וכן ושלחתי לו צועים וצעהו (לק׳ מט):
פסוק כא
שורק. זמורות משובחים וכן ויטעהו שורק (ישעיה ה):
סורי. מלשון הסרה והפלה:
נכריה. זרה:
פסוק כב
תכבסי. מלשון כיבוס ורחיצה:
בנתר. מין אדמה רכה ומכבסין בו וכן חומץ על נתר (משלי כ״ה:כ׳):
בורית. שם עשב המנקה וכן וכבורית מכבסים (מלאכי ג):
נכתם. מלשון כתם ורושם:
פסוק כג
בגיא. הוא מול בית פעור כמ״ש ונשב בגיא מול בית פעור (דברים ג׳:כ״ט):
בכרה. גמלה בחורה כמו בכרי מדין (ישעיה ס):
משרכת. ענין קשירה והוא מלשון שרוך נעל (בראשית י״ד:כ״ג) שהוא הרצועה שקושרין בו הנעל:
דרכיה. ענין מנהג וסדר:
פסוק כד
פרה. כמו פרא באל״ף והוא חמור הבר:
למוד. ענין הרגל וכן כעגל לא לומד (לקמן לא):
באות. מלשון תאוה וחשק:
שאפה. ענין משיכה אל בית הבליעה וכן שאפו רוח כתנים (לקמן יד):
רוח. כן נקרא האויר:
תאנתה. ענין צער ואבלות כמו תאניה ואניה (איכה ב׳:ה׳):
ייעפו. ענין יגיעה:
פסוק כה
מנעי. חדלי:
מיחף. כן נקרא ההולך מבלי מנעלים וכן ערום ויחף (ישעיהו כ׳:ג׳) וגרונך. מלשון גרון וצואר:
נואש. מלשון ייאוש ועזיבת הדבר וכן אמרו נואש (לקמן יח):
זרים. מלשון זר ונכרי:
פסוק כו
הובישו. מל׳ בושה:
פסוק כז
אבי. ענין אדון וגדול וכן אבי דבר גדול הנביא דבר אליך (מ״ב ה):
ילדתנו. הוא כמו יצרתנו וכן בטרם הרים ילדו (תהילים צ׳:ב׳):
פנו. מל׳ הפנה וסיבוב:
עורף. הוא אחורי הפנים והצואר:
פסוק כט
תריבו. ענין תרעומות ותלונה:
פסוק ל
לשוא. לחנם:
פסוק לא
ראו. יאמר גם על הבנת הלב וכן ולבי ראה הרבה חכמה (קהלת א׳:ט״ז):
מאפליה. מלשון אופל וחושך וכשבא להגדיל הדבר סומכו למלת יה וכן שלהבת יה (ש״ה ח) והוא כמו מדבר וכפל הדבר במ״ש:
רדנו. ענין ההבדל ממקום הדבוק כמו רדה הדבש (שופטים יד):
פסוק לב
עדיה. מל׳ עדי ותכשיט:
פסוק לג
תיטיבי. ענין תקון כמו ותיטב את ראשה (מ״ב ט):
דרכך. מנהגך:
פסוק לד
בכנפיך. שולי הבגד:
במחתרת. ר״ל במקום נסתר והיא מלשון חתירה וחפירה כמו אם במחתרת ימצא הגנב (שמות כ״ב:א׳):
פסוק לה
נשפט. ענין ויכוח וכן כי באש ה׳ נשפט (ישעיהו ס״ו:ט״ז):
פסוק לו
תזלי. ענין הלוך כמו אזלו מים מני ים (איוב י״ד:י״א):
מאוד. היא כמו הרבה לשנות. מלשון השתנות: