מצודת ציון על יחזקאל· רבי דוד אלטשולר
פרק מג
פסוק ב
האירה. מלשון אורה:
פסוק ג
וכמראה וגו׳. כמראה שני כפ״י הדמיון יורה על דמיון גמור וכן כעם ככהן (ישעיה כד):
אל נהר. על נהר:
פסוק ה
ותשאני. ענין לקיחה וכן ובתים ונשאו (מיכה ב׳):
פסוק ז
כפות רגלי. כמו שיקרא שטחית היד כף כן יקרא שטחית הרגל:
ובפגרי. כן יקרא גוף המת:
במותם. כמו בבמותם והוא מלשון במה ומזבח:
פסוק ח
ספם. כן יקרא גם המפתן וכאשר יקראו המזוזות וכן וידיה על הסף (שופטים י״ט:כ״ז):
ואכל. מלשון כליון והשחתה:
פסוק ט
ממני. ר״ל ממקום משכן שכינתי:
פסוק י
תכנית. מל׳ הכנה ומתוקן:
פסוק יג
וחיק. מל׳ חקוי וקביעות וזהו היסוד כן ארז״ל (מנחות צז):
וגבולה. הם הקרנות שהם בגבול המזבח ולתוספת ביאור אמר אל שפתה:
זרת. היא חצי האמה וכן זרת ארכו (שמות כ״ח:ט״ז):
גב. שטח הגובה וכן ותבני לך גב (לעיל טז):
פסוק יד
העזרה. דפוס בנין המזבח קורא בשם עזרה:
פסוק טו
וההראל. הוא כמו האריאל ובאה הה״א במקום האלף ונשמטה היו״ד וכן יקרא שם המזבח כמו והיתה לי כאריאל (ישעיהו כ״ט:ב׳) ונקרא כן ע״ש שירד עליו האש מהאל מן השמים ורבצה עליו כארי:
פסוק טז
רבוע. מרובע:
רבעיו. צדדיו וכן על ארבעת רבעיהן (לעיל א) והוא מל׳ רבע כי כל צד הוא רבע כי ארבע צדדים יש:
פסוק יז
ומעלתהו. הכבשים שהיו אל המזבח:
פנות. מל׳ הפנה וסבוב:
פסוק כ
פנות. מל׳ פנה וזויות:
וחטאת. ת״י ותדכי והוא ענין טהרה:
וכפרתהו. הוא ענין קנוח ועש״ז יקרא המזרק כפור כי הכהן הזורק מקנח אצבעו מן הדם בשפת המזרק ובדרז״ל ובעי לכפורי ידי׳ בההוא גברא (גיטין נז):
פסוק כא
במפקד. ענין כליון וחסרון כמו ולא נפקד ממנו איש (מדבר ל״א):
פסוק כג
בכלותך. ענין השלמה וגמר:
פסוק כו
ומלאו ידיו. כן נקרא החנוך בלשון המקרא כמו ומלאת יד אהרן (שמות כ״ט:ט׳) וענין חנוך הוא התחלת הדבר במה שיעמוד בו לעולם:
פסוק כז
והלאה. ולהלן עד עולם:
ורצאתי. מלשון רצון: