אור ברסלב

מצודת ציון על יחזקאל· רבי דוד אלטשולר

פרק כז

פרק כו

פסוק ג

מבואת. מלשון ביאה:

רוכלת. סוחרת כמו בעיר רוכלים שמו (לעיל י״ז):

כלילת. מלשון כל וכן מכלל יופי (תהלים נ׳):

פסוק ד

בלב. חוזק הדבר יקרא לב ע״ש לב בעל חי שהוא חזקו ועקרו וכן דרך אניה בלב ים (משלי ל׳:י״ט):

כללו. מלשון כל:

פסוק ה

ברושים. שם אילן סרק החשוב:

משניר. שם מקום:

לוחתים. מלשון לוח ונסר:

תרן. הוא עץ הזקוף שעל הספינה ובו משימים הוילון כמו בל יחזקו כן תרנם (ישעיהו ל״ג:כ״ג):

פסוק ו

אלונים. שם אילן סרק:

משוטיך. מלשון השטה ושחיה במים כמו אני שיט (שם) ויאמר על העצים הארוכים שמנהיגים בהם הספינה להשיטה אל המקום הנרצה:

קרשך. ענין לוח ונסר כמו ועשית את הקרשים (שמות כ״ו:ט״ו):

שן. הוא שן הפיל:

בת אשורים. עדת אשורים וכן בת בבל (תהלים קל״ז):

פסוק ז

שש. הוא הפשתן העב:

לנס. הוא הוילון שעל תורן הספינה כמו בל פרשו נס (ישעיהו ל״ג:כ״ג):

תכלת וארגמן. מיני צבעונים חשובים:

פסוק ח

וארוד. שם מקום:

שטים. מלשון שטיה ושחיה:

חובליך. מלשון חבל וקו ויקראו כן מנהיגי הספינה על כי מושכים בחבלי הוילון וכן רב החובל (יונה א׳):

פסוק ט

גבל. שם אומה והיו בנאים כמ״ש ובוני חירם והגבלים (מ״א ה׳):

מחזיקי. מלשון חיזוק ותקון:

בדקך. מקום השבר והרעוע כמו בדק הבית (מ״ב ג׳) וקרא בלשון בדק על כי צריך בדיקה וחיפוש אחר השבר ומקום הרעוע למצאה:

ומלחיהם. כן יקראו מוליכי הספינה כמו וייראו המלחים (יונה א׳:ה׳) והוא ענין ערבוב כמו ממולח טהור קדש (שמות ל׳:ל״ה) ע״ש שמוליכי הספינה מערבבים המים עם המשוטות:

לערוב מערבך. הסחורה תקרא מערב והסוחרים עורביה כי הסוחרים מתחייבים זה לזה בהקפותיהם את הסחורה זה לזה וערב הוא ענין התחייבות כמו התערב נא את אדוני וכו׳ (ישעיהו ל״ו:ח׳) וכן מי הוא זה ערב את לבו לגשת אלי (ירמיהו ל׳:כ״א):

פסוק י

בחילך. מלשון חיל ועושר:

וכובע. הוא כלי מגן על הראש:

תלו. מלשון תליה:

פסוק יא

וחילך. ענין צבאות עם:

וגמדים. כן יקראו אנשי מדה קצרה והוא מלשון גמד ארכה (שופטים ג׳) שר״ל אמת הזרוע:

שלטיהם. הם כעין מגיניה:

פסוק יב

עזבוניך. היא הסחורה ויתכן שהוא מלשון ויעזבו את ירושלים (נחמיה ג׳) שהוא ענין חיזוק וכן הסחורה הוא לחוזק אל העוסקים בו:

פסוק יד

ופרשים. הם רוכבי הסוסים בגבורה ובזריזות:

ופרדים. הם הנולדים מן החמור ומן הסוס:

פסוק טו

ידך. מקומך כמו יד חזית (ישעיה נז):

קרנות שן. שן הפיל גדול כקרן:

והבנים. שם עוף הנקרא טווס ונוצותיה יפות למראה וכן ת״י:

השיבו. לפי שהביאו רבות פעמים לכן אמר השיבו:

אשכרך. ענין מתנה ומנחה כמו אשכר יקריבו (תהלים עב):

פסוק טז

בנופך. שם אבן יקר:

ארגמן. בגדים צבועים ארגמן והוא שם צבע חשוב:

ורקמה. בגדים מעשה רוקם בחלוף הגוונים:

ובוץ. הוא הפשתן הטוב:

וראמות וכדכוד. שמות אבני יקר:

פסוק יז

מנית. שם מקום וכן ועד בואך מנית (שופטים יא):

ופנג. הוא אפרסמון:

וצרי. הוא נטף המוזכר בסממני הקטורת והוא שרף אילן וכן הצרי אין בגלעד (ירמיה ח):

פסוק יח

חלבון. שם מקום:

צחר. ענין לובן כמו אתונות צחורות (שופטים ה):

פסוק יט

מאוזל. ענין הליכה כמו ואוזל לו (משלי כ):

עשות. מצהיר ומזהיר כמו שמנו עשתו (ירמי׳ ה):

קדה וקנה. שמות מיני בושם:

פסוק כ

חופש. בן חורין כמו לחפשי ישלחנו (שמות כא):

לרכבה. למרכבה:

פסוק כא

ערב. הם הערבים השוכנים במדבר:

ידך. מקומך:

בכרים. כבשים שמנים:

עתודים. הם הזכרים מן העזים:

פסוק כב

בראש. ענין מיטב כמו ראשית גבורתם (ירמיה מט):

פסוק כג

כלמד. זה מדי כת״י:

פסוק כד

במכלולים. מלשון כל ור״ל כלול בכל היופי:

בגלומי. ענין כריכה וכן ויקח אליהו את אדרתו ויגלם (מ״ב ב) ופי׳ שעשאה כריכה אחת:

ובגנזי. מלשון גנוזה והטמנה:

ברומים. תיבות עשויות מעור קשה לגנת בהם דברים חמודים:

חבושים. ענין קשור ותקון וכן פארך חבוש עליך (לעיל כד):

וארוזים. כמו וחרוזים כי אחה״ע מתחלף ועניינו דברים מושמים על החוט כמו צווארך בחרוזים (ש״ה א׳):

פסוק כה

שרותיך. מל׳ שיירה והם הרבה אנשים הולכי אורח ביחד וזה הלשון ידוע בדרז״ל:

בלב ימים. בעומק הים:

פסוק כו

השטים. מלשון שטיה ושחיה:

פסוק כז

הונך. מלשון הון ועושר:

ועזבוניך. סחורתך:

מערבך. כפל הדבר במ״ש לומר שהכל נאבד:

מלחיך. אוחזי המשוטות:

וחובליך. מושכי חבלי הוילון:

מחזיקי בדקך. סותמי סדקי הספינה:

ועורבי מערבך. סוחרי סחורתך:

פסוק כח

ירעשו. מלשון רעש וחרדה:

מגרשות. הם הבתים שמחוץ לחומת העיר וקרובים הם אל הים ונקראו כן על כי נראים המה שנגרשו מן העיר וכן ומגרש לערים (במדבר ל״ה:ב׳):

פסוק כט

תופשי. אוחזי:

משוט. הם העצים הארוכים אשר משיטין בהם את הספינה:

פסוק ל

יתפלשו. ענין הגלגול בעפר והכסוי בה כמו עפר התפלשי (מיכה א):

פסוק לא

והקריחו. ענין תלישת השער להשאר חלק מבלי שער וכן קרח הוא (ויקרא יג):

קרחא. כמו קרחה בה״א:

פסוק לב

בניהם. מלשון נהי ויללה:

כדומה. ענין כריתה וחורבן כמו גם מדמן תדמי (ירמיהו מ״ח:ב׳):

פסוק לה

שממו. ענין תמהון:

שערו שער. מלשון סערה בסמ״ך:

רעמו. ענין זעם וכעס וכן בעבור הרעימה (ש״א א):

פסוק לו

שרקו. ענין השמעת קול בקבוץ השפתים וכן ויושביה לשרקה (מיכה ז):

בלהות. הוא הפוך מן בהלות:

תוכן העניינים

מצודת ציון על יחזקאל

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה