מצודת ציון על יחזקאל· רבי דוד אלטשולר
פרק יח
פסוק ב
מושלים. מל׳ משל:
בוסר. כן יקרא פרי שלא נגמר בשולו וכן ובוסר גומל יהיה נצה (ישעיהו י״ח:ה׳):
תקהינה. ענין חלישת השנים לחתך המאכל וכן אם קהה הברזל (קהלת י׳:י׳) ור״ל שנחלש הברזל לכרות העץ:
פסוק ז
יונה. מלשון אונאה ועניינו קחת ההון כמו העיר היונה (צפניה ג):
חבולתו. ענין משכון כמו אם חבל תחבל שלמת רעך (שמות כ״ב:כ״ה):
פסוק ח
בנשך. ותרבית שניהם ענין רבית אבל לשון נשך נאמר בכסף ותרבית באוכל כמ״ש את כספך לא תתן לו בנשך ובמרבית לא תתן אכלך (ויקרא כ״ה:ל״ז):
פסוק י
פריץ. ר״ל רשע הפורץ גדר האמת והנכוחה:
פסוק יב
הונה. מל׳ אונאה:
פסוק יט
נשא. מלשון משא וסבל:
פסוק כד
במעלו. ענין חטא ופשע:
פסוק כה
יתכן. מלשון הכנה ומתוקן וכן חותם תכנית (לקמן כח):
פסוק לא
ורוח. ענין רצון כמו אל אשר יהיה שמה הרוח ללכת (לעיל א):
פסוק לב
במות המת. קראו מת ע״ש סופו: