מצודת ציון על יחזקאל· רבי דוד אלטשולר
פרק ח
פסוק א
ותפול. ענין חניה:
פסוק ב
זהר. הארה וזריחה:
כעין. כגוון:
פסוק ג
תבנית. דמות כמו תבנית המשכן (שמות כה):
בציצית ראשי. ר״ל שער ראשי כי כל דבר היוצא מן הגוף קרוי ציץ וכן תנו ציץ למואב (ירמיה מח):
סמל. ענין צורה וכן תמונת כל סמל (דברים ד):
הקנאה המקנה. ענין כעס והקנטה כמו הם קנאוני בלא אל (שם לב):
פסוק ז
חור. נקב, כמו חור פתן (ישעיה יא):
בקיר. בכותל:
פסוק ח
חתר. ענין חפירה כמו חתר בחושך בתים (איוב כ״ד:ט״ז):
נא. עתה:
פסוק י
תבנית. דמות:
רמש. כן יקראו בריות קטנות קצרי רגל שאין הלוכם ניכר וכן כל רמש אשר הוא חי (בראשית ט׳:ג׳):
שקץ. הוא כמו שרץ:
מחוקה. מל׳ חקיקה:
פסוק יא
מקטרתו. המחבת שמקטירין בו:
ועתר. ענין רבוי כמו עתרת שלום (ירמיה לג):
ענן. עשן:
פסוק יב
משכיתו. מל׳ סכך ור״ל רצוף ברצפת אבנים וכן והחומה נשגבה במשכיתו (משלי י״ח:י״א) כי הדרך לעשות רצפת אבנים בחדר נסתר כי שמה יצפון האוצר:
פסוק יד
מבכות. מל׳ בכיה:
התמוז. כן שמו ע״ש ההיסק שעושים בו כמו למזא לאתונא (דניאל ג):
פסוק יז
הנקל. באה הה״א במקום אשר וכן ההלכוא אתו (יהושע י):
מעשות. במ״ם השלילה ור״ל מבלי עשות וכן מהמטיר עליו מטר (ישעיה ה):
הזמורה. מל׳ זמר:
אפם. חוטמם: