מצודת ציון על יונה· רבי דוד אלטשולר
פרק ד
פסוק א
וירע. מל׳ רעה:
פסוק ב
עד. בעוד וכן עד זה מדבר (שם א):
קדמתי. מל׳ הקדמה וזרוז:
פסוק ד
ההיטב. ענין חוזק וכן שברו היטב (מ״ב י״א):
פסוק ו
וימן. ענין הזמנה:
קיקיון. שם עשב שעליו גדולים ורוב ים:
פסוק ז
השחר. הוא האור הנוצץ בפאת המזרח טרם צאת השמש על הארץ:
ותך. ר״ל חתכה ופסקה:
פסוק ח
חרישית. מל׳ חרש:
ותך. ר״ל זרחה והשליך ניצוציו:
ויתעלף. ענין חלשות והעדר ההרגשה כמו בניך עולפו (ישעיה נא):
פסוק י
חסת. מל׳ חס וחמלה:
עמלת. מל׳ עמל ויגיעה:
גדלתו. ענין הצמחה:
שבן. בן בחיר״ק כמו בן בסגו״ל וכן בן נון (יהושע א) ור״ל בזמן לילה וכן כבש בן שנתו (ויקרא יב):
אבד. נאבד:
פסוק יא
רבו. הוא עשרת אלפים:
רבה. מרובה:
סוף הספר