מצודת ציון על יונה· רבי דוד אלטשולר
פרק א
פסוק ג
תרשישה. לתרשיש והוא שם מקום:
יפו. שם העיר שעל הנמל:
אניה. ספינה:
פסוק ד
הטיל. ענין הסעה כי ורוח נסע (במדבר יב) ת״א נטל:
סער. הרעשת גלים מן הסערה:
חשבה. מל׳ מחשב׳:
פסוק ה
המלחי׳. כן יקראו מוליכי הספינ׳ וכן כל אניות הים ומלחיהם (יחזקאל כו):
ויטילו. ענין השלכה כמו והטלתי אתכם (ירמיה טז):
ירכתי. עבר וצד כמו ירך המזבח (ויקרא א):
וירדם. הוא שינה עמוקה וכן והוא נרדם ויעף (שופטי׳ ד):
פסוק ו
רב החובל. שר מנהיגי הספינה כי רב הוא שר וכן ורבי המלך (ירמיה מא) ומנהיגי הספינה יקראו חובלים על כי מושכים בחבלי הוילון להפנותה מול הרוח וכן המה חבליך (יחזקאל כז):
אולי. עניינו כמו שמא:
יתעשת. ענין מחשבה כמו אבדו עשתנותיו (תהלים קמו):
לנו. עלינו:
ולא נאבד. הוי״ו הוא במקום שי״ן וכן ויקחו לי תרומה (שמות כ״ה:ב׳) ור״ל שיקחו:
פסוק ז
לכו. ענין זרוז:
בשלמי. בעבור מי:
פסוק ח
נא. עתה:
ומאין. מאיזה מקום:
פסוק ט
עברי. כן יקראו בני ישראל וכן מילדי העברים (שם א) על כי מקור מחצבם מעבר הנהר:
פסוק יא
וסוער. מרעיש בהרמת הגלים מן הסערה:
פסוק יב
שאוני. ענין לקיחה:
והטילוני. ענין השלכה:
בשלי. בעבורי:
פסוק יג
ויחתרו. ענין חפירה וכן אם יחתרו בשאול (עמוס ט׳:ב׳) ור״ל השיטו במשוטו׳ בתוך הים ונדמה כאלו חופרים בים:
פסוק יד
אנה. ענין בקשה כמו אנא ה׳ הושיעה נא (תהילים קי״ח:כ״ה):
פסוק טו
ויעמוד. ענין שתיקה כמו עמדו לא ענו עוד (איוב לב):
מזעפו. ענין קצף כמו זעף ה׳ אשא (מיכה ז) ועל הרעשת הגלים יאמר שנראה אז כאלו הים כועס ומתקצף: