מצודת ציון על יואל· רבי דוד אלטשולר
פרק ד
פסוק א
שבות. מלשון שבי:
פסוק ב
ונשפטתי. ענין ויכוח:
פסוק ג
ואל עמי. כמו ועל עמי:
ידו. ישליכו כמו ידו אליה (שם ג):
פסוק ד
גלילות. מחוזות:
ואם גומלים. גם תחילת המעשה יקרא בלשון גמול וכן שגמלת לנו (תהלים קלז):
קל. ענין מהירות כי דבר קל מהר בלכתו:
פסוק ז
מעירם. מל׳ התעוררות:
פסוק ח
ומכרתי. ענין מסירה כמו כי צורם מכרם (דברים ל״ב:ל׳):
פסוק ט
קדשו. הזמינו:
העירו. מל׳ התעוררות:
פסוק י
כותו. מל׳ כתישה וטחינה:
אתיכם. שם כלי עשוי לחפור בו כמו ואת אתו (ש״א יג):
לחרבות. מל׳ חרב:
ומזמרותיכם. שם הכלי שכורתים בו הזמורות וכן וחניתותיהם למזמרות (ישעיה ב):
לרמחים. הוא מכלי מלחמה:
החלש. תש הכח:
פסוק יא
עושו. התקבצו וכן ת״י ויתכנשון ויתכן שהוא בדרך שאלה מן ועיש על בניה תנחם (איוב ל״ח:ל״ב) שהם קבוצת כוכבים:
הנחת. ענין ירידה כמו מי יחת עלינו (ירמיהו כ״א:י״ג):
פסוק יב
יעורו. מל׳ התעוררות:
פסוק יג
מגל. הוא החרמש והוא כלי עשוי לקצור בו וכן ותופש מגל (שם ג):
בשל. ענין גמר הגידול:
גת. הוא המקום שדורכים בו הענבים:
השיקו. ענין השמעת קול:
פסוק יד
החרוץ. ענין חתוך וגזור וכן אתה חרצת (מ״א כ):
פסוק טו
קדרו. ענין חשך ושחרות:
אספו. הכניסו:
נגהם. ענין אורה וזריחה:
פסוק טז
מחסה. מל׳ חסיון:
ומעוז. ענין חוזק:
פסוק יח
יטפו. מל׳ הטפה והזלה:
עסיס. כן נקרא היין וכן על עסיס כי נכרת (לעיל א):
אפיקי. כן יקראו המקומות שנגרים שם המים בחוזק:
נחל. עמק:
השטים. שם מקום:
פסוק יט
מחמס. ענין עושק וגזל:
פסוק כ
תשב. ענין עכבה וקיים:
פסוק כא
ונקיתי. מל׳ נקי וברור:
סוף הספר