מצודת ציון על יואל· רבי דוד אלטשולר
פרק א
פסוק ב
והאזינו. הטו אוזן לשמוע:
פסוק ג
עליה. בעבורה:
פסוק ד
יתר. מל׳ נותר:
הגזם. הארבה הילק החסיל כולם שמות מיני חגבים:
פסוק ה
הקיצו. ענין הערה מן השינה:
והילילו. מל׳ יללה:
עסיס. כן נקרא היין והן וכעסיס דמם ישכרון (ישעיהו מ״ט:כ״ו):
פסוק ו
עצום. חזק בכח:
ומתלעות. הם השינים הגסות כמו מתלעות עול (איוב כ״ט:י״ז):
פסוק ז
לקצפה. מל׳ קצף ור״ל למארה:
חשף חשפה. קלף קליפת׳ והוא מל׳ מחשף הלבן (בראשית ל׳:ל״ז) שהוא ענין גלוי כי בהקלף קליפות העץ נעשה מגולה:
הלבינו. מל׳ לבן:
שריגיה. ענביה כמו ובגפן ג׳ שריגים (שם מ):
פסוק ח
אלי. ענין קינה כי שא קינה (יחזק׳ יט) ת״י אליא:
פסוק י
שדד. ענין עושק:
אבלה. ענין השחתה כמו אבל תירוש (ישעי׳ כד):
הוביש. מל׳ יבשות:
תירוש. יין:
אמלל. ענין כריתה כמו כי אמלל אני (תהילים ו׳:ג׳):
יצהר. שמן:
פסוק יא
הובישו. מל׳ בושה:
אכרים. כן יקראו עובדי אדמה כמו וקראו אכר אל אבל (עמוס ה׳:ט״ז):
פסוק יב
הובישה. מל׳ יבשות:
אמללה. נכרתה:
הוביש. מל׳ יבשות ר״ל נפסק:
פסוק יד
קדשו. ענין הזמנה כמו קדשו מלחמה (לקמן ד):
צום. תענית:
עצרה. ואסיפה וכן עצרת בוגדים (ירמי׳ ט):
פסוק טו
אהה. ענין לשון צעקת יללה:
פסוק יז
עבשו. כמו עפשו בפ״א ולשון עפוש ידוע בדרז״ל ובא הבי״ת במקום הפ״א וכן בזר עמים (תהלים סח):
פרודות. ת״י גרבי דחמרא:
מגרפתיהם. ת״י מגופתהון ושם מגופה ידוע בדרז״ל שהוא כסוי החביות:
נהרסו. מלשון הריסה ונתיצה:
ממגורות. כן יקראו אוצרות התבואה וכן העוד הזרע במגורה (חגי ב׳:י״ט):
הוביש. מלשון יבשות:
פסוק יח
מה. המלה ההוא הונחה על ההפלגה וכן מה רב טובך (תהלים ל״א):
נבכו. ענין בלבול וכן נבוכים הם בארץ (שמות י״ד:ג׳):
פסוק יט
אכלה. שרפה:
נאות. ענין מדור כמו נאות השלום (ירמיה כ״ה):
מדבר. מקום המרעה רחוק מהישוב יקרא גם הוא מדבר וכן מעט הצאן ההנה במדבר (ש״א י״ז):
ולהבה. שלהבת:
להטה. ענין שרפה כמו אש לוהט (תהלים ק״ד):
פסוק כ
בהמות שדה. ועל החיות יאמר וכן ושן בהמות (דברים ל״ב) ות״א חיות ברא תערוג. הוא ענין צעקה כמו כאיל תערוג על אפיקי מים (תהלים מ״ב):
אפיקי מים. כן יקראו המקומות שהמים נגרים שם בחוזק ושוטפים: