מצודת ציון על יהושע· רבי דוד אלטשולר
פרק טו
פסוק א
גבול. מיצר וסוף:
פסוק ב
הלשון. ראש הים המשוך כלשון:
פסוק ה
לפאת. לצד ורוח:
פסוק ו
אבן בוהן. הוא שם מקום:
בן ראובן. עיר איש ששמו ראובן, וכן (ירמיהו מח מה) מבין סיחון:
פסוק ז
נוכח. נגד:
פסוק ט
ותאר. ענין הקפה וסבוב, כמו (ישעיהו מד יג) ובמחוגה יתארהו:
פסוק יח
ותצנח. ענין נעיצה, כמו (שופטים ד כא) ותצנח בארץ, ורצונו לומר הפילה עצמה בכח וכאלו ננעצה בארץ:
פסוק יט
ברכה. מתנה ומנחה, כמו (בראשית לג יא) קח נא את ברכתי:
הנגב. ענין יובש, כמו (ישעיהו כא א) כסופות בנגב:
נתתני. נתת לי:
גלות. מעין, כמו (שיר השירים ד יב) גל נעול, ונקרא כן על שם סבובו וגלגולו:
את. עם:
עליות. מלשון עליון:
פסוק מה
ובנותיה. הכפרים הסמוכים אליה:
פסוק מו
על יד. על מקום, כמו (שמואל ב יח יח) יד אבשלום: