מצודת ציון על יהושע· רבי דוד אלטשולר
פרק ו
פסוק ג
הקיף. ענין סבוב, כמו (תהלים פח יח) הקיפו עלי יחד:
פסוק ד
היובלים. האילים, כן תרגומו:
פסוק ה
במשוך. בהאריך הקול:
פסוק ז
והחלוץ. הם בני ראובן ובני גד וחצי שבט מנשה, כולם היו מזוינים ביותר, כמו שכתוב בהם (דברים ג יח) חלוצים תעברו:
פסוק ט
והמאסף. דגל מחנה דן נקרא מאסף, על שום שהלכו באחרונה, והיו מאספים כל הנכשלים מהמחנות שהלכו ראשונים:
פסוק טו
השחר. הוא האור הנוצץ בפאת המזרח טרם יעלה השמש:
כמשפט הזה. רצה לומר, כמנהג הזה:
פסוק יז
חרם. פעם תשמש על חרמי גבוה והקדש, ופעם תשמש על כריתה ושממון:
החבאתה. הסתירם:
פסוק יח
ועכרתם. מענין השחתה ובלבול, כמו (בראשית לד ל) עכרתם אתי:
פסוק כ
וירע. מלשון תרועה:
פסוק כא
לפי חרב. החדוד של החרב נקרא ׳פה׳ בלשון המקרא (כמו בתהלים קמט ו: וחרב פיפיות):