מצודת ציון על זכריה· רבי דוד אלטשולר
פרק יד
פסוק א
שללך. ענין ביזה:
פסוק ב
ונשסו. ענין רמיסה כמו והיו שאסיך למשסה (ירמיהו ל׳:ט״ז):
תשגלנה. מל׳ משגל ומשכב:
פסוק ג
קרב. ענין מלחמה כמו המלמד ידי לקרב (תהילים קמ״ד:א׳):
פסוק ד
ונבקע. מל׳ בקיעה וסדק:
גיא. עמק:
ומש. ענין הסרה כמו לא ימושו מפיך (ישעיהו נ״ט:כ״א):
פסוק ה
ונסתם. מל׳ ניסה ובריחה:
הרי. כמו הרים:
יגיע. מל׳ הגעה וקרוב:
אצל. שם מקום:
הרעש. ענין נדנוד ותנועה:
פסוק ו
אור יקרות. אור בהיר וכן וירח יקר הולך (איוב לא):
וקפאון. ר״ל חשך כדבר הנקפה והוא דבר צלול הנהפך להיות עב וכן קפאו תהומות (שמות טז):
פסוק ח
חיים. נובעים כמו אל מים חיים (ויקרא יד):
הקדמוני. המזרחי:
האחרון. המערבי וכן ועד הים האחרון (דברים י״א:כ״ד):
פסוק י
יסוב. יהפוך:
כערבה. כמדבר שהוא ארץ מישור:
מגבע. מל׳ גבעה והר וראמה. מל׳ הרמה:
תחתיה. במקימה:
שער הפינים. שער העומד בפינה ובזוית:
יקבי. בורות שלפני הגת והיין יורד בהן כמו וגם יקב חצב בו (ישעיהו ה׳:ב׳):
פסוק יא
וחרם. ענין אבדון וכריתה כמו כל הנשמה החרים (יהושע י׳:מ׳):
פסוק יב
המגפה. ענין הכאה:
צבאו. ענין קבוץ חיל עם:
המק. תמקנה ענין המסה כמו ונמקתם בעונותיכם (יחזקאל כד):
בחוריהן. מל׳ חור ובקיעה:
פסוק יג
מהומת. ענין בלבול הדעת:
רבה. גדולה:
והחזיקו. ענין אחיזה:
פסוק יד
חיל. ענין עושר:
פסוק טו
הפרד. הוא הבא מן הסוס ומן החמור:
פסוק טז
מדי שנה. בכל זמן שנה וכן מדי עלותה (ש״א א):
ולחוג. הקרבנות קרויים בל׳ חג על כי רובם יבואו בחג וכן אסרו חג בעבותים (תהילים קי״ח:כ״ז):
פסוק יז
ולא עליהם. הוי״ו הוא במקום אז וכן אם בחקותי תלכו ונתתי גשמיכם (ויקרא כו) ור״ל אז נתתי וגומר:
פסוק יח
ולא עליהם. הוי״ו ההיא באה במקום השי״ן וכן דבר אל בני ישראל ויקחו לי תרומה (שמות כה) ור״ל שיקחו וגומר:
פסוק יט
חטאת. ר״ל גמול חטאת:
פסוק כ
מצילות. כן יקרא הזגים שבצוארי הסוסים על כי מקשקשים ומשמיעים קול והוא מל׳ בצלצלי שמע (תהלים ק״ן):
הסירות. הקדרות כמו בשבתנו על סיר הבשר (שמות ט״ז:ג׳):
כמזרקים. הם הספלים שמקבלין בהם הדם לזריקה:
פסוק כא
כנעני. הם הגבעונים מבני כנען:
סוף הספר