מצודת ציון על הושע· רבי דוד אלטשולר
פרק יד
פסוק א
תאשם. מל׳ שממון:
מרתה. מל׳ מרי ומרד:
עולליהם. קטניהם:
ירוטשו. ענין בקיעה כמו ועולליהם תרטש (מ״ב ח):
והריותיו. הנשים ההרות:
פסוק ה
משובתם. ענין מרידה והליכה בדרכי הלב כמו שובו בנים שובבים (ירמיהו ג׳:י״ד):
פסוק ו
כשושנה. הוא הורד:
ויך. יאמר כן בדרך השאלה על התפשטות ודוגמתו ומחה על כתף ים כנרת (במדבר ל״ד:י״א) ומחה הוא תרגום של מכה:
כלבנון. שם יער:
פסוק ז
יונקותיו. ענפיו הרכים וכן ויעל כיונק לפניו (ישעיה נג):
הודו. ענין הדר ונאה:
פסוק ח
ישובו. ענין ההשקט ומרגוע כמו בשובה ונחת (שם ל):
יחיו. ענין השבת הנפש מן החולשה ודומה לו עד חיותם (יהושע ה):
דגן. כדגן ותחסר כ״ף הדמיון וכן ייטיב גהה (משלי י״ז:כ״ב) ומשפטו כגהה:
פסוק ט
לעצבים. הם העכו״ם:
עניתי. מלשון ענייה ותשובת שאלה:
ואשורנו. ענין הבטה וראיה כמו אשורנו ולא קרוב (במדבר כ״ד:י״ז):
כברוש. שם אילן:
רענן. ענין לחות ורטיבות כמו בשמן רענן (תהילים צ״ב:י״א-י״ב):
סוף הספר