מצודת ציון על הושע· רבי דוד אלטשולר
פרק ז
פסוק א
פשט. ענין הסרת המלבוש כמו ופשט את בגדיו (ויקרא ו׳:ד׳):
פסוק ג
ובכחשיהם. בשקריהם:
פסוק ד
בוערה. מל׳ הבערה והיסק:
ישבות. ענין מניעה ובטול:
מעיר. מלשון התעוררות:
מלוש. מלשון לישה והוא עשיית העיס׳ כמו לושי ועשי עוגות (בראשית י״ח:ו׳):
בצק. עיסה כמו את בצקו (שמות יב):
חומצתו. מל׳ חמץ:
פסוק ה
החלו. מל׳ חלי:
חמת. הוא נאד וכן וחמת מים (בראשית כא):
לוצצים. מל׳ לץ:
פסוק ו
קרבו. ר״ל הכינו:
בארבם. מל׳ אורב:
אופיהם. מל׳ אפיה:
פסוק ז
יחמו. מל׳ חום:
ואכלו. ר״ל הרגו:
פסוק ח
יתבולל. מל׳ בלבול וערבוב כמו שם בלל ה׳ (בראשית יא):
עוגה. חררה וכן ועשי עוגות (שם יח):
פסוק ט
שיבה. הוא עוד יותר מזקנה:
זרקה. ר״ל נזרקה:
פסוק י
וענה. ענין הכנעה כמו מאנת לענות מפני (שמות י׳):
גאון. מלשון גאוה ורוממות:
פסוק יא
פותה. מל׳ פתוי ולכן יקרא הסכל פתי כי הוא נפתה בקל:
פסוק יב
איסירם. מל׳ יסורין:
פסוק יג
נדדו. ענין הנעה:
שוד. ענין עשק וגזל:
אפדם. מלשון פדיון:
פסוק יד
יילילו. מל׳ יללה:
על דגן. בעבור דגן:
יתגוררו. מלשון גרות:
יסורו. מל׳ סרירה ומרידה:
פסוק טו
יסרתי. ענין קשירה כמו כי אסר נאסרך (שופטים ט״ו:י״ג) והוא ענין חוזק כי קשירת הדבר הוא חזקו:
פסוק טז
על. מלשון עליון וכן הוקם על (ש״ב כ״ג):
כקשת רמיה. ר״ל איש רמיה כי דרך צייד הרמאי להפנות קשתו לצד אחר לבל תברח החיה ופתאום מהפכה מול החיה ויורה בה:
מזעם. ענין קצף ועברה: