מצודת ציון על הושע· רבי דוד אלטשולר
פרק ב
פסוק א
ימד. מלשון מדידה:
להם. עליהם:
פסוק ב
יזרעאל. היא מלה מורכבת מן זריעה ומן אל:
פסוק ד
אישה. בעלה:
ונאפופיה. מלשון ניאוף:
פסוק ה
אפשיטנה. ענין הסרת המלבוש כמו ופשט את בגדיו (ויקרא ו׳:ד׳):
והצגתיה. ענין העמידה כמו תציג אותו לבד (שופטים ז׳:ה׳):
ושתיה. ענין שימה כמו למען שיתי (שמות י׳):
ציה. שממה:
פסוק ז
הובישה. מלשון בושה:
הורתם. מלשון הריון:
צמרי ופשתי. מלשון צמר ופשתים:
ושקויי. מל׳ משקה:
פסוק ח
שך. ענין גדר כמו הסר משוכתו (ישעיה ה׳):
בסירים. קוצים כמו כקול הסירים (קהלת ז׳):
וגדרתי. מלשון גדר:
ונתיבותיה. מלשון נתיב ושביל:
פסוק ט
תשיג. ענין הקרוב:
אישי. בעלי:
פסוק י
והתירוש. כן יקרא ענבי היין:
והיצהר. הוא השמן כמו תירושך ויצהרך (דברים י״א):
פסוק יא
במועדו. בזמנו:
והצלתי. ענין הפרשה כמו הלא אצלת לי ברכה (בראשית כ״ז:ל״ו):
ערותה. גלוי הבשר:
פסוק יב
נבלותה. ענינו דבר כעור ומגונה וכן והשלכתי עליך שקוצים ונבלתיך (נחום ג׳:ו׳):
פסוק יג
והשבתי. ענין בטול:
משושה. שמחתה:
פסוק יד
והשמותי. מלשון שממון:
אתנה. מלשון אתנן וכן יקרא מתן הזונה כמו אתנן זונה (דברים כ״ג):
פסוק טו
ופקדתי. מלשון זכרון:
ותעד. מלשון עדי קשוט כמו ועדית עדי (יחזקאל כ״ג):
נזמה. שם עדי כמו נזם זהב (משלי כ״ה):
וחליתה. ענין תכשיט מה כמו וחלי כתם (, שם):
פסוק טז
מפתיה. מלשון פתוי והסתה:
פסוק יז
עכור. ענין השחתה כמו ועמק עכור (ישעיה ס״ה):
וענתה. ענינו הרמת קול שירה כמו ותען להם מרים (שמות ט״ו:כ״א):
פסוק כ
ורמש. הם בריות קטנות קצרי הרגל וכן רמש וצפור כנף (תהילים קמ״ח:י׳):
פסוק כא
וארשתיך. מל׳ ארוס׳:
פסוק כג
אענה. מלשון עניה והשבת שאלה: