מצודת ציון על דניאל· רבי דוד אלטשולר
פרק ו
פסוק ג
סרכין. שם מין שררה:
פסוק ד
עשית. ענין מחשבה כמו אבדו עשתונותיו (תהלים קמו):
פסוק ה
עילה. עלילה, ובדרז״ל עילה מצאו (כתובות כ):
שלו. משגה כמו על השל (ש״ב ו):
פסוק יב
הרגשו. ענין קבוץ כי בקבוץ עם רב נשמע קול המיה ורגישה וכן למה רגשו גוים (תהילים ב׳:א׳):
פסוק טו
בל. הוא מל׳ מנדה בלו והלך (עזרא ד׳) וענינה מס וגולגולת, או הוא מענין לאו כמו בל למד צדק (ישעיה כו):
משתדר. ענין ספק והשתדלות בדרז״ל השתדל להיות איש (אבות פ״ב):
פסוק יט
ובת טות. לן מבלי סעודת הערב וכן בדרז״ל ובת טות ולא הבדיל (פסחים קז) ר״ל לא אכל בלילה על שלא הבדיל:
ודחון. הוא הפוך מן חדון ור״ל שמחת כלי זמר:
פסוק כ
בשפרפרא. כן ת״י על השחר:
בנגהא. מל׳ נוגה ואורה: