מצודת ציון על דניאל· רבי דוד אלטשולר
פרק ג
פסוק ב
לאחשדרפניא וכו׳. כולם שמות מיני שררה זו למעלה מזו וידועים המה בל׳ כשדים:
לחנכת. התחלת תשמיש הדבר להיות משמש והולך קרוי חנוך בל׳ המקרא:
פסוק ד
וכרוזא. ענין השמעת הדבר לרבים:
עממיא. הם האומות שיש להם אלוה ותורה:
אומיא. הם בלא אלוה ובלא תורה:
ולשניא. הם החלוקים בלשונותם בין מבני אלוה ותורה ובין זולתם:
פסוק ה
משרוקיתא וכו׳. כולם שמות מיני כלי זמר וידועים המה בל׳ כשדים:
פסוק ח
ואכלו קרציהון. הוא מענין רכילות ומלשינות כי לא תלך רכיל (ויקרא י״ט:ט״ז) ת״א לא תיכול קורצין ע״ש שדרך המלשין לרמז דברו ולקרוץ בעיניו למען לא יבינו כל העומדים ובהקריצה ההיא כאלו אוכל בשר מי אשר ילשין עליו:
פסוק י
טעם. ענינו בכ״מ דבר שיש בו ממש הנעשה בטעם ולא דבר של מה בכך:
פסוק יד
הצדא. ענין שממה כי תהו ובהו (בראשית א׳:ב׳) ת״א צדיא ורקניא:
פסוק טז
חשחין. כמו חוששין הידוע בדרז״ל:
פסוק יט
למזא. ענין הסקה ושריפה וכן מזי רעב (דברים לב):
פסוק כ
לכפתה. ענין קשירה ובדרז״ל עבד כפות לו (ב״ק כב):
פסוק כא
בסרבליהון. הוא שם מלבוש ובדרז״ל בסרבלי חתימי (שבת נח):
פטשיהון. הם המכנסים:
וכרבלתהון. מין לבוש עשוי להתעטף בו ודוגמתו ודוד מכורבל במעיל (דה״א טו):
פסוק כב
שביבא. ניצוצות כמו ולא יגה שביב אשו (איוב י״ח:ה׳):
פסוק כד
להדברוהי. הם היועצים המנהיגים כי וינהג את הצאן (שמות ג׳:א׳) ת״א ודבר:
פסוק כה
לבר אלהין. כן יקרא המלאך כאלו הוא מבני בית של השכינה וכן ויבואו בני האלהים (איוב א׳:ו׳):
פסוק כז
בגשמיהון. בגופם כי ושבט לגו כסילים (משלי כ״ו:ג׳) ת״י ושבטא לגושמיהון:
התחרך. ענין שריפה כמו לא יחרוך רמיה (שם יב):
עדת. עברה כמו לא עדה עליו שחל (איוב כ״ח:ח׳):
פסוק כט
שלו. שגגה ומשגה כמו על השל (ש״ב ו):
פסוק לא
ישגא. יתגדל ויתרבה כמו כארז בלבנון ישגה (תהלים צב):
פסוק לב
שפר. נאה ויאה כמו אמרי שפר (בראשית מט):
פסוק לג
כמה. הוא כענין מאד ובדרז״ל כמה גדולים מעשה חייא (כתובות קג):