מצודת ציון על דברי הימים ב· רבי דוד אלטשולר
פרק לב
פסוק א
ויחן. מל׳ חניה והשכנה:
לבקעם. ר״ל לשבור ולפתוח החומות:
פסוק ג
העינות. המעינות כמו עין הקורא (שופטים טו):
פסוק ד
השוטף. כן יקרא מרוצת המים בחזקה:
פסוק ה
המלוא. מקום מוכן לאסיפת העם כמו קראו אחריך מלא (ירמיה יב):
שלח. קבוצת חרב כמו ואיש שלחו בידו (לעיל כג):
פסוק ז
תחתו. ענין פחד ושבר:
ההמון. רבוי העם:
רב. גדול וחזק:
פסוק י
במצור. מל׳ צר ומצוק:
פסוק טו
ישיא. ענין הסתה כמו הנחש השיאני (בראשית ג׳):
פסוק יח
ולבהלם. מל׳ בהלה:
פסוק כא
ויכחד. ענין כריתה כמו ותכחד מן הארץ (שמות ט):
פסוק כב
וינהלם. ענין הנהגה בנחת כמו על מי מנוחות ינהלני (תהילים כ״ג:ב׳):
פסוק כג
ומגדנות. המלה ההיא יורה על דבר המעולה בין בפירות בין בבגדים בין באבני יקר:
פסוק כח
ומסכנות. מקום אוצרות וכן ויבן ערי מסכנות (שמות א׳:י״א):
וארות. הם מקומות אשר יאכילו שם הבהמות כי אבוס בעליו (ישעיה א) תרגומו אוריה דמרוהי:
ועדרים. כן יקראו קבוצת המקנה:
פסוק לא
במליצי. השליח נקרא מליץ כי מביא דברי המשלח אל מי שנשלח אליו והוא מל׳ כי המליץ בינותם (בראשית מ״ב:כ״ג):
פסוק לג
במעלה. במקום מעולה ומכובד: