מצודת ציון על דברי הימים ב· רבי דוד אלטשולר
פרק כט
פסוק ה
התקדשו. הטהרו:
הנדה. מל׳ נדידה:
פסוק ו
עורף. הוא אחורי הפנים:
פסוק ח
לזעוה. מל׳ זיע וחרדה כמו ונתתים לזעוה (ירמיה טו):
לשמה. לתמהון:
ולשרקה. כן יקרא הקול הנעשה בקבוץ השפתים ודרך בני אדם לעשותם על דבר חשוב שנחרב וכן ושמתי את העיר הזאת לשמה ולשרקה (שם יט):
פסוק יא
תשלו. ענין שכחה ושגגה כמו על השל (ש״ב ו):
פסוק יז
ויחלו. התחילו:
פסוק יט
הזניח. ענין עזיבה כמו זנח ה׳ מזבחו (איכה ב):
פסוק כא
וצפירי עזים. ושעירי עזים וכן צפירי חטאת (עזרא ח):
פסוק כה
במצלתים וגו׳. שמות מיני כלי זמר:
פסוק כז
החל. התחיל:
פסוק כט
כרעו. נפלו על ברכיהם:
פסוק ל
ויקדו. ענין כפיפת הקדקוד:
פסוק לא
ויען. ענין הרמת הקול כמו וענו הלוים וכו׳ קול רם (דברים כ״ז:י״ד):
פסוק לד
להפשיט. להסיר העור:
פסוק לה
בחלבי. עם חלבי כמו הרק אך במשה (במדבר י״ב:ב׳) ומשפטו עם משה:
ותכין. מל׳ הכנה: