מצודת ציון על דברי הימים ב· רבי דוד אלטשולר
פרק ד
פסוק ב
וקו. חבל:
פסוק ה
יכיל. יחזיק כמו קטן מהכיל (מ״א ח):
פסוק ו
כיורים. כעין דוד ולה דדים המריקים מים:
ידיחו. ענין שטיפה:
פסוק יא
הסירות. כעין קדרה כמו והיו הסירות בבית ה׳ (זכריה י״ד:כ׳):
היעים. מכבדות לגרף הדשן והוא מל׳ ויעה ברד (ישעיה כח):
פסוק יב
והגלות. כן יקרא חלק התחתון מן הכותרת על כי מעשהו כספל והוא מל׳ וגולה על ראשה (זכריה ד׳:ב׳):
והשבכות. כן יקרא חלק העליון מן הכותרת על כי מעשהו כעין שבכה ורשת:
פסוק יג
על פני. ר״ל בגבהם ועל כי פני האדם הוא בגובהו נקרא הגובה על פני בל׳ שאלה:
פסוק יד
המכנות. מל׳ כן ובסיס:
פסוק טז
מרוק. זכה ובהירה כמו מרקו הרמחים (ירמיה מו):
פסוק יז
בככר. במישור:
צרדתה. ובמ״א נאמר צרתן ובשתי השמות נקראה:
פסוק כ
ונרתיהם. הם העשויים כעין בזיכים ובהם השמן והפתילה:
לבערם. מל׳ הבערה והדלקה:
הדביר. זהו בית קה״ק:
סגור. הנסגר בכור הצורף לטהרו מסיג:
פסוק כא
והפרח. כעין פרחי אילן הנעשים במנורה כמ״ש בתורה:
והמלקחים. הצבתים שבהם לוקחים הפתילה למושכה ולהושיבה במקומה:
מכלות. מל׳ כל:
פסוק כב
והמזמרות. כלי הזמר:
והכפות. הבזיכין שבהם הלבינה הנתון על מערכת לחם הפנים:
והמחתות. הכלים העשוים לחתות ולשאוב בו האש על הקטרת: