מצודת ציון על דברי הימים א· רבי דוד אלטשולר
פרק כט
פסוק א
הבירה. הארמון ועל המקדש יאמר:
פסוק ב
אבני פוך. אבני יקר ומראיהם כעין הפוך והוא הכחול:
ורקמה. יריעות מרוקמות במיני צבעונין:
יקרה. חשובה שיש שם מין אבן חשוב לבנין:
פסוק ג
סגולה. ענין אוצר כמו וסגולת מלכים (קהלת ב):
פסוק ד
לטוח. מל׳ טיחה ומשיחה כמו וטח את הבית (ויקרא י״ד:מ״ב) ואמר בדרך השאלה כי בטסים חפו הבית ולא ע״י טיחה ומשיחה כדרך שעושים האומנים ומרבית הזהב יוכיח קירות. כותלי:
פסוק ה
חרשים. אומנים:
למלאות. ענין חנוך כמו ומלאת יד אהרן (שמות כ״ט:ט׳):
פסוק ז
ואדרכונים. שם מטבע ידוע אצלם וכן לאדרכונים אלף (עזרא ח):
פסוק יא
והתפארת. מל׳ פאר:
והנצח. מל׳ נצחון:
וההוד. ענין הדר ויופי:
פסוק יג
מודים. מל׳ הודאה:
פסוק יד
נעצור כח. נעכב אצלנו הכח כמו נעצרה נא אותך (שופטים י״ג:ט״ו):
פסוק טו
ותושבים. היושב זמן רב במקום אחד קרוי תושב מלשון ישב:
פסוק טז
ההמון. ענין מרבית ההון כמו ומי אוהב בהמון (קהלת ה׳:ט׳):
פסוק יז
בוחן. מל׳ בחינה ונסיון:
הנמצאו. אשר נמצאו הה״א היא במקום אשר וכן ההקדיש שמואל (לעיל כו):
פסוק יח
ליצר. הוא ענין פעולה כמו מי יצר אל (ישעיהו מ״ד:י׳) וכן וכל יצר מחשבות לבו (בראשית ז):
והכן. מל׳ הכנה:
פסוק כ
ברכו. שבחו והללו:
ויקדו. כפפו הקדקוד:
פסוק כה
למעלה. מל׳ עליה והרמה:
פסוק ל
והעתים. מל׳ עת וזמן:
סוף הספר