מצודת ציון על איוב· רבי דוד אלטשולר
פרק לז
פסוק א
ויתר. ענין קפיצה ודלוג כמו לנתר בהן על הארץ (ויקרא יא):
פסוק ב
ברגז. ענין רעד וחרדה כמו רגזו ואל תחטאו (תהלים ד):
והגה. ענין דבור כמו ולשוני תהגה (שם לה):
פסוק ג
ישרהו. מל׳ ישר ושוה:
כנפות. קצות:
פסוק ד
גאונו. מל׳ גאוה:
יעקבם. ענין סוף ואחרית כעקב הזה שהוא סוף הרגל:
פסוק ו
הוא. כמו היה ובאו הוי״ו ואל״ף במקום היו״ד והה״א:
פסוק ז
ביד. הוא כמו בתוך וכן ביד שני צנתרות (זכריה ד׳:י״ב):
יחתום. יסתום ויסגיר כמו כי חתום הוא (ישעיה כט):
אנשי מעשהו. יחסר הנסמך והראוי אנשי מעשה ומעשהו וכן הארון הברית (יהושע ג׳:י״ד) ומשפטו הארון ארון הברית:
פסוק ח
במו ארב. בארב כמו במו פי אתחנן (לעיל יט):
ובמעונותיה. ענין מדור כמו מעון אתה היית (תהילים צ׳:א׳):
פסוק ט
וממזרים. מזלות וכן התוציא מזרות (לקמן לח), ובא הרי״ש במקום הלמ״ד וכן וידע אלמנותיו (יחזקאל י״ט:ז׳) והיא כמו ארמנותיו ובא הלמ״ד במקום הרי״ש:
קרה. מל׳ קור החורף:
פסוק י
מנשמת. ענין נשיבת הרוח כמו מנשמת אלוה יאבדו (לעיל ד):
קרח. הוא הגליד הנקפה מן הקור כמו משליך קרחו כפיתים (תהילים קמ״ז:י״ז):
במוצק. במקום צר ודחוק כמו רחב לא מוצק (לעיל לז):
פסוק יא
ברי. מל׳ ברור ונקי:
יפיץ. יפזר כמו ואפיץ אותם (יחזקאל לו):
פסוק יב
בתחבולותיו. ענין ההתחכמות בדבר מה:
תבל ארצה. מקום המיושב שבארץ נקרא תבל ור״ל במקום המיושב שבארץ או כפל המלה בשמות נרדפות כמו אדמת עפר (דניאל יב):
פסוק יג
לשבט. ענין עונש הפורענות כמו בשבט עברתו (איכה ג):
ימציאהו. ענין הזמנה והושטה כמו וכאורח איש ימציאנו (לעיל לד):
פסוק יד
עמוד. שתוק כמו עמדו לא ענו (לעיל לב):
פסוק טו
והופיע. הזריח והוא מושאל על הגלות המטר והראותו:
פסוק טז
מפלשי. כמו מפרשי בחלוף הלמ״ד ברי״ש וכמו מזלות מזרות:
פסוק יח
תרקיע. ענין פרישה ושטיחה כמו לרוקע הארץ (תהילים קל״ו:ו׳) ומשפטו התרקיע בה״א התימה וקצר בדבר המובן וכמוהו רבים:
לשחקים. באה הלמ״ד במקום את וכן הרגו לאבנר (ש״ב ו):
כראי. מלשון ראיה ומראה:
מוצק. מלשון יציקה:
פסוק כ
יבולע. ענין ההסתר כמו כבלע את הקדש (במדבר ד׳:כ׳):
פסוק כא
בהיר. מאיר ומזהיר:
פסוק כב
מצפון. ענין טמון ונסתר ואחז בלשון מליצה נאותה על שזהב בא מפאת הצפון:
זהב. רצה לומר מזוקק ונקי כזהב וכן המריקים מעליהם הזהב (זכריה ד׳:י״ב):
יאתה. יבא כמו ואתה מרבבות קדש (דברים ל״ג:ב׳):
הוד. ענינו כמו הדר ופאר:
פסוק כג
שגיא. גדול כמו תשגיא פעלו (לעיל לו):
יענה. מלשון ענויים ויסורין: