מצודת ציון על איוב· רבי דוד אלטשולר
פרק לב
פסוק א
וישבתו. נחו ופסקו כמו שבת נוגש (שם יד):
פסוק ד
חכה. המתין כמו לכן חכו לי (צפניה ג):
פסוק ו
זחלתי. ענין אימה ופחד והוא מל׳ דחלתי בחלוף הזי״ן בדל״ת וכן ימי נזעכו (לעיל יז) שהוא מלשון נדעכו בדלי״ת:
מחות. מלהגיד כמו ואחותי באזניכם (לעיל יב):
פסוק יא
הוחלתי. ענין המתנה כמו ויחל עוד (בראשית ח):
אזין. אקשיב באזני:
פסוק יב
ועדיכם. ואליכם כמו תגע עדיך (לעיל ד):
פסוק יג
ידפנו. ענין כתישה ודחיה כמו עלה נדף (ויקרא כו):
פסוק יד
ערך. סדר:
פסוק טז
עמדו. שתקו וכן עמדתי ותתבונן בי (לעיל ל):
פסוק יח
מלתי. כמו מלאתי באל״ף:
הציקתני. ענין צר ודחוק כמו לא מוצק תחתיה (לקמן לו):
רוח בטני. חלל בטני ואוירו:
פסוק יט
כאובות. כנאדות ואין לו דומה במקרא:
פסוק כ
וירוח. מל׳ הרווחה והוא הפוך הדחק:
פסוק כא
אכנה. מל׳ כנוי שאינו שם העצמי וכן ובשם ישראל יכנה (ישעי׳ מד) והדרך הוא שהרוצה להעלים שם מי מפני הכבוד וכדומה אז מזכירו בכנוי כאלו הכוונה על אחר:
פסוק כב
כמעט. ר״ל קרוב הדבר ומעט המרחק והכ״ף בא לאמתת הדבר:
ישאני. ענין הבערה ושריפה כמו ותשא הארץ מפניו (נחום א):