מצודת ציון על איוב· רבי דוד אלטשולר
פרק כט
פסוק ג
בהלו. ענין הארה וזריחה כמו עד ירח ולא יאהיל (לעיל כה):
פסוק ד
חרפי. קדמותי ובדרז״ל חרפי ואפלי (נדה סה):
בסוד. ענין עצה על כי נעשה בסוד, או שהעצה למעשה היא כיסוד לבנין:
עלי אהלי. אל אהלי:
פסוק ו
בחמה. כמו בחמאה והוא שומן החלב:
פסוק ז
עלי קרת. אצל הקריה והעיר:
פסוק ח
ונחבאו. הסתירו עצמם:
פסוק ט
עצרו. מנעו כמו ועצור במלין (לעיל ד):
וכף. כף היד:
פסוק י
לחכם. מל׳ חיך:
פסוק יא
ותאשרני. ענין שבח והלול כמו אשרי האיש (תהלים א):
פסוק טו
לפסח. חגר ברגליו:
פסוק יז
מתלעות. הוא הפוך מן מלתעות כפירים (שם כח) והם השינים הגסות:
פסוק יח
קני. מדורי והוא מושאל מל׳ קן צפור (דברים כב):
פסוק יט
ילין. ענין התמדה כמו תלן עיני (לעיל יז):
בקצירי. בענפי כמו ועשה קציר (לעיל יד):
פסוק כא
וידמו. ושתקו כמו וידום אהרן (ויקרא י):
למו עצתי. אל עצתי:
פסוק כב
ישנו. מלשון שנוי:
תטוף. ענין הזלה והוא מושאל לדבור וכן אל תטיפו יטיפון (מיכה ב׳:ו׳):
פסוק כג
פערו. פתחו כמו פערו עלי בפיהם (לעיל טז):
למלקוש. ענין איחור וכן וכרם רשע ילקשו (לעיל כד) וכן יקרא גשם המאוחר מלקוש:
פסוק כד
יפילון. ענין גרעון ופחיתות כמו נופל אנכי מכם (לעיל יב):