מצודת ציון על איוב· רבי דוד אלטשולר
פרק כא
פסוק ג
שאוני. מל׳ משא וסבל:
פסוק ד
שיחי. אמרי:
תקצר רוחי. היושב בצער קצרה נשימתו ולא יוכל להאריך בה:
פסוק ה
והשמו. תתמהו כמו על יומו נשמו (לעיל יח):
פסוק ו
פלצות. רעדה כמו ותכסני פלצות (תהלים נה):
פסוק ז
עתקו. הזקינו כמו ועתיק יומין (דניאל ז):
פסוק י
יגעיל. ענין השלכה אל החוץ ובדרז״ל געולי עכו״ם (נזיר לז):
תפלט. גם הוא ענין הוצאה אל החוץ ובדרז״ל פולטת ש״ז (שבת פו) ומעניינו אל יצא פליט מן העיר (מ״ב ט):
תשכל. מי שבניו אבודים קרוי שכול כמו כאש׳ שכלתי שכלתי (בראשי׳ מג):
פסוק יא
עויליהם. עולליהם והוא מל׳ עול ימים (ישעיה סה):
ירקדון. יקפצון:
פסוק יב
עוגב. שם כלי זמר:
פסוק יג
יבלו. ענין זקנה כמו אחרי בלותי (בראשית יח):
יחתו. ירדו וכן שמה הנחת (יואל ד):
פסוק טו
נפגע. נתפלל ונבקש כמו ואל תפגע בי (ירמיהו ז׳:ט״ז):
פסוק יז
ידעך. ענין ניתר וקפיצה כמו דעכו כאש קוצים (תהילים קי״ח:י״ב) ור״ל יוקפץ השלהבת וזה כבויה:
אידם. ענין מקרה רע:
חבלים. צירים ומכאובים כמו חבלי יולדה (הושע יג):
פסוק יח
וכמוץ. היא פסולת התבואה:
פסוק יט
אונו. ענין הגזל שעשק בכח ואון:
פסוק כ
כידו. ענינו כמו אידו, או הוא מל׳ כידון ורומח:
פסוק כא
חצצו. נקבצו כמו ויצא חצץ כולו (משלי ל׳:כ״ז):
פסוק כג
בעצם. בחוזק כמו וכעצמו נשברה הקרן (דניאל ח׳:ח׳):
תומו. מל׳ תמימות:
שלאנן. הוא מלה מורכבת מן שלוה ושאנן וכפל עוד לומר ושליו להפלגת הענין:
פסוק כד
עטיניו. הם השדיים והוא מושאל מדרז״ל (ב״מ סד) המעטן של זיתים והוא שם כלי עשויה לאצור בה הזיתים להתאסף שמנם:
פסוק כז
תחמוסו. ענין הסרה כמו נחמסו עקביך (ירמיה יג):
פסוק כח
נדיב. ישר ובעל מתן:
פסוק ל
איד. מקרה רע:
יחשך. ימנע:
עברות. מל׳ עברה וזעם:
יובלו. יובאו כמו יובל שי (ישעיה יח):
פסוק לב
גדיש. הוא כרי מאלומות התבואה:
ישקוד. ימהר כמו כי שוקד אני (ירמיה א):
פסוק לג
רגבי. צרורות עפר כמו ורגבים ידבקו (לקמן לח):
נחל. עמק וגיא:
פסוק לד
מעל. שקר כי ומעלה מעל (ויקרא ה׳:כ״א) ת״א וישקר שקר: