מצודת ציון על איוב· רבי דוד אלטשולר
פרק יט
פסוק ב
תוגיון. מל׳ יגון:
פסוק ג
תהכרו. מל׳ נכרי וזר:
פסוק ד
שגיתי. מל׳ משגה ושגגה:
תלין. מל׳ לינת לילה ור״ל בהסתר:
פסוק ה
אם אמנם. אשר אמנם:
ותוכיחו. מל׳ הוכחה וברור:
פסוק ו
ומצודו. כעין רשת וכן ונתפש במצודתי (יחזקאל י״ב:י״ג):
הקיף. מל׳ הקפה וסבוב:
פסוק ז
אשוע. אצעק:
פסוק יב
גדודיו. מחנות:
ויסלו. מל׳ מסילה ודרך כבושה:
פסוק יג
זרו. מל׳ זר ונכרי:
פסוק יד
ומיודעי. אוהבי ומכירי כמו ומודע לבינה תקרא (משלי ז׳:ד׳):
פסוק יז
רוחי. רצוני כמו הנני נותן בו רוח (ישעיה לו):
וחנותי. מל׳ תחנה:
פסוק יח
עוילים. נערים וכן ישלחו כצאן עויליהם (לקמן כא) והוא מלשון עול ימים (ישעיה סה):
פסוק יט
נהפכו בי. נהפכו עלי וכן הבהמה אשר אני רוכב בה (נחמיה ב׳:י״ב) ומשפטו עליה:
פסוק כא
חנוני. מל׳ חנינה וחמלה:
פסוק כג
בספר. במגילה וקרוי ספר ע״ש סופו:
ויוחקו. מל׳ חקיקה:
פסוק כד
בעט. בקולמס כמו עט סופר (תהלי׳ מה):
יחצבון. החקיקה בסלע קרוי חציבה:
פסוק כו
נקפו. ענין שבירה כמו ונקף סבכי היער (ישעיהו י׳:ל״ד):
אחזה. אראה כמו ואתה תחזה (שמות יח):
פסוק כז
בחקו. ר״ל בתוך מעי:
פסוק כח
מה נרדף. למה נרדף כמו מה יתאונן (איכה ג):
פסוק כט
גורו. פחדו כמו ואשר יגורתי (לעיל ג):
שדון. אשר דון השי״ן היא במקום אשר כמו עד שקמתי דבורה (שופטי׳ ה) ודון הוא מל׳ דין ומשפט: