מצודת ציון על איוב· רבי דוד אלטשולר
פרק יא
פסוק ב
יענה. מלשון עניה ותשובה:
פסוק ג
בדיך. כזב הבדוי מן הלב כמו מלבך אתה בודאם (נחמיה י):
מתים. אנשים כמו מתי מספר (בראשית לד):
פסוק ד
לקחי. ענין הלימוד וההרגל כמו הלוקחים לשונם (ירמי׳ כג):
ובר. ברור ונקי:
פסוק ו
לתושיה. כן נקראה חכמת התורה והוא מל׳ יש על כי ישנה לעולם ולא תחזור לאין כשאר הדברים:
ישה. ילוה כמו אשר ישה ברעהו (דברים ט״ו:ב׳):
פסוק י
יחלוף. יעבור מן העולם וכן עד בוא חליפתי (לקמן יד):
ויקהיל. יאסוף כמו ויקהל משה (שמות לה):
פסוק יב
נבוב. חלול וריק כמו נבוב לוחות (שם כז):
ילבב. מלשון לב ר״ל יקנה לב:
ועיר. כן נקרא החמור בקטנותו וכן עיר בן אתונות (זכריה ט):
פרא. חמור הבר:
פסוק טו
מוצק. חזק כדבר הניצק ממתכת:
פסוק יז
חלד. זמן כמו וחלדי כאין נגדך (תהילים ל״ט:ו׳):
תעופה. ענין חשך:
פסוק יט
ורבצת. ענין השכיבה לנוח:
יחלו. ישאלו ויבקשו:
רבים. גדולים כמו ורבי המלך (ירמיה מא):
פסוק כ
תכלינה. המתאוה לדבר ואינה באה קרוי בל׳ מקרא כליון עינים:
ומנוס. מל׳ ניסה ובריחה:
מנהם. מהם:
מפח נפש. דאבון נפש על שם שקרובה הנפש לפחת לצאת מן הגוף וכן ונפש בעליה הפחתי (לקמן לא):