מצודת דוד על תהילים· רבי דוד אלטשולר
פרק קמח
פסוק א
הללויה, הללו את ה׳. ואמרו הללו את ה׳ מן השמים ר״ל מן השמים ישמע קול ההלול:
הללוהו. הללו אותו בשמי מרום וכפל הדבר במ״ש:
פסוק ב
כל מלאכיו. בתחלה אמר דרך כלל שיהללו לה׳ בשמי מרום ועתה פרטם מי הם אשר יהללוהו:
כל צבאיו. הם הגלגלים והמזלות:
פסוק ג
כוכבי אור. הם חמשה כוכבי לכת המאירים יותר משאר הכוכבים:
פסוק ד
שמי השמים. הם השמים העליונים אשר מעל השמים:
מעל השמים. מעל השמים התחתונים:
פסוק ה
יהללו. כולם יהללו את ה׳ כי הוא צוה שיהיו נבראים והנה נבראו:
פסוק ו
ויעמידם. הוא מעמיד אותם לעולם:
חק נתן. לכל אחד נתן חוק מתי ישמש זה ומתי ישמש זה ולא יעבור החוק ההוא:
פסוק ז
הללו וגו׳. ר״ל אמרו מן הארץ ישמע קול ההלול:
תנינים. עתה פרטם מי הם אשר יהללו בארץ ואמר התנינים וכל השוכנים בתהומות:
פסוק ח
עושה דברו. המקיים גזרתו לעקור ארזים ולהפך הפינות וכדומה:
פסוק ט
וכל גבעות. הם ההרים הנמוכים:
עץ פרי. אילני פירות:
פסוק י
רמש. הם קטני החיות:
וצפור כנף. כל עוף בעלי כנפים:
פסוק יג
יהללו. כולם יהללו את שם ה׳:
כי נשגב. כי לבד שמו הוא חזק ואין בכולם ערוך אליו:
הודו. הדרו נאה על ארץ ושמים:
פסוק יד
וירם. הוא ירומם קרן ממשלה לעמו וירבה תהלה לכל חסידיו עם הקרוב לה׳ הללויה. ולזה מעתה הללו את יה: