מצודת דוד על תהילים· רבי דוד אלטשולר
פרק קל
פסוק א
ממעמקים. מתוך עומק הצרות קראתי לך ה׳:
פסוק ג
אם עונות תשמר. אם לא תמחול ותשמור אותם להפרע עליהם גמול מי יוכל לעמוד ולהתקיים כי הלא רבו מאוד:
פסוק ד
כי עמך הסליחה. ולא מסרת סליחת העון לאחד מהמלאכים כמ״ש כי לא ישא לפשעכם (שמות כג):
למען תורא. כ״א מסר הסליחה אל המלאך היה נפתה לה האדם לומר המלאך יתפייס לנו הואיל ולא לו חטאנו וישא את העון והיה ממעט ביראת המקום:
פסוק ה
קויתי ה׳. קויתי אל ה׳:
קותה נפשי. כפל הדבר להתמדתו:
פסוק ז
יחל ישראל. אתה ישראל קוה אל ה׳ כי עמו החסד:
והרבה. הלא פדה אותך רבות פעמים וכמו כן יפדה אותך גם עתה כי לא יחסר לו פדות כי הרבה עמו:
פסוק ח
והוא יפדה את ישראל וגו׳. ר״ל הנה גם העון לא יעכב הגאולה כי הוא יפדה את ישראל מן העונות כי כבר נתמרק העון והלך לו והרי הוא פדוי מן העין: