אור ברסלב

מצודת דוד על תהילים· רבי דוד אלטשולר

פרק קז

פרק קו

פסוק ב

יאמרו גאולי ה׳‎. יאמרו הודו וגו׳‎ על אשר גאלם מיד צר:

פסוק ג

ומארצות. האנשים אשר קבצם מארצות המזרח וכו׳‎ לשוב למקומם:

ומים. מאיי הים:

פסוק ד

תעו. פעמים תעו במדבר שממה ולא מצאו דרך ההולך לעיר מיושבת:

פסוק ה

רעבים. יהיו רעבים וצמאים מחסרון לחם ומים:

תתעטף. כשאדם הוא בצרה הוא מדוכא וכפוף וכאלו הוא עטוף קצתו בקצתו:

פסוק ו

בצר להם. בעת הים צר להם:

ממצוקותיהם. הציל אותם מן מצוקה ההיא:

פסוק ז

וידריכם. נתן בלבם לדרוך בדרך ישרה:

פסוק ח

יודו. האנשים ההם יודו לה׳‎ חסדו ויספרו נפלאותיו לבני אדם לפרסם הנס:

פסוק ט

כי השביע. בעבור כי השביע נפש המתאוה בהיותו תועה:

מלא טוב. כאשר באו אל עיר מושב:

פסוק י

יושבי. האנשים היושבים במקום חושך והמה אסורים בקשרים המענים ובכבלי ברזל:

פסוק יא

כי המרו. וגמול העונש בא על כי המרו אמרי אל:

פסוק יב

ויכנע. ולכן הכניע לבם בעמל המאסר וכשלו בצרה ולא מצאו עוזר:

פסוק יד

ינתק. יעתק מהם קשרי מאסרם ר״‎ל פטרם ממאסרם כאלו העתיק הקשרים:

פסוק טז

כי שבר. על כי שבר וכו׳‎ ר״‎ל הוציאם ממאסרם כאלו שבר דלתות בית הסוהר וגדע הבריחים:

פסוק יז

אוילים. האנשים אוילים אשר מחטא דרך פשעם ומעונותיהם המה מעונים בחלי ומכאוב:

פסוק יח

תתעב. כדרך החולה הממאס באכילה:

ויגיעו. קרובים המה למות:

פסוק כ

ישלח דברו. לא כרפואת הרופאים שהמה בסממנים כ״‎א מרפא במאמרו:

משחיתותם. משחת הקבר שהיה קרוב להם:

פסוק כב

זבחי תודה. קרבן תודה הבא על הנס:

פסוק כג

יורדי הים. האנשים היורדים בים בספינות (ועל כי שפת הים הוא ממעל וממנו יורדים למטה אל הים לזה אמר יורדי הים):

עושי מלאכה. היא תחבולת הפנות האניה אל המקום הנרצה:

פסוק כה

ויאמר. כאשר אמר ה׳‎ תעמוד רוח סערה והיא תרומם גלי הים:

פסוק כו

יעלו שמים. אנשי הספינה עולים למעלה לצד השמים וחוזרים ויורדים עד התהום כי הגלים מגביהים הספינה למעלה ואח״‎ז מורידים אותה למטה עם אנשיה:

ברעה. ברעת הפחד תמוג נפשם:

פסוק כז

יחוגו. והמה נעים ונדים בתוך הספינה בעבור גודל תנועת הספינה עד שא״‎א לעמוד במקום עמדם וכדרך השכור:

וכל חכמתם. אשר למדו והשכילו בהנהגת הספינה כל החכמה יהיה נשחת כי לא יועילו בחכמה:

פסוק כט

יקם סערה לדממה. ר״‎ל הסערה שהקים ישיבנה לדממה וגלי הים לא יהמו עוד:

פסוק ל

וישמחו. אנשי הספינה ישמחו כאשר ישתוקו הגלים:

וינחם. והמקום ינהגם אל הגבול אשר חפצו ללכת אליו:

פסוק לב

בקהל עם. בקבוץ עם רב:

פסוק לג

ישם נהרות. ר״‎ל מלבד הנסים האלה יעשה עוד פלאות דבר וחלופו כי ישם נהרות להיות מקום יובש כמדבר:

ומוצאי וגו׳‎. כפל הדבר במ״‎ש:

פסוק לד

ארץ פרי. ואז הארץ העושה פרי תהיה נהפך להיות עפרה מלוח בל יעשה פרי:

מרעת. ר״‎ל לא על חנם יעשה זאת כ״‎א בעבור רעת יושביה וגמולם הוא משלם:

פסוק לה

ישם מדבר. מקום יובש כמדבר ישים למקום אגמי מים:

וארץ ציה. כפל הדבר במ״‎ש:

פסוק לו

ויושב שם. ובמקום ההוא מושיב אנשים שהיו רעבים עד הנה מבלי מצוא מקום להחיות נפשם:

ויכוננו. והם יכוננו את המקום ההוא להיות עיר מושב לבל תחסר כל בה:

פסוק לז

ויעשו. השדות והכרמים:

פרי תבואה. הכרמים יעשו פרי והשדות תבואה:

פסוק לט

וימעטו. ר״‎ל וכן בהפוך כי בעונם ימעטו וישוחו עד לעפר מן הרעה אשר תהיה עצורה ועכובה אצלם ומן היגון אשר תהי׳‎ עליהם:

פסוק מ

שופך. פעמים יביא בזיון הרבה על נדיבים:

ויתעם. עושה אותם תועים ללכת באורח תוהו לא בדרך ישר ר״‎ל שוגים בדעתם:

פסוק מא

וישגב. ר״‎ל וכן בהפוך כי מחזק את האביון מן העוני שהיה בו ומוליד משפחות רבות כעדרי הצאן:

פסוק מב

יראו ישרים. הטובה הבאה להאביון:

וישמחו. בראותם מהשגחת המקום:

וכל עולה. כל איש עולה יסגור פיו ויבוש מלדבר על כי יראה מפלאות ההשגחה:

פסוק מג

מי חכם. מי אשר נשאו לבו בחכמה וישמור בלבו אלה הדברים יהיו מתבוננים אליו חסדי ה׳‎ ר״‎ל בשום אלה הדברים על הלב יהיו נגלים אליו חסדי ה׳‎ ויבן אותם:

תוכן העניינים

מצודת דוד על תהילים

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה