מצודת דוד על תהילים· רבי דוד אלטשולר
פרק קא
פסוק א
חסד ומשפט. כאשר אשירה לך על החסד כן אשירה לך על המשפט ולא אהרהר אחר מדה״ד:
פסוק ב
אשכילה. אתן לב על דרך התמים ומתאוה אני לה לאמר מתי תבוא אלי ואקיימנה כי כל חפצי שיזדמן מצוה לידי:
בקרב ביתי. ר״ל בהצנע כמו בפרהסיא:
פסוק ג
לא אשית. לא אסתכל בדברי רשע:
עשה. מעשה סטים שנאתי ולא ידבק בי מה מהם:
פסוק ד
לבב עקש. מי שלבו עקש יסור ממני ולא אתחבר עמו:
רע. איש רע לא יהיה מיודעי ואוהבי (ועש״ז נקרא האוהב מודע על כי הוא יודעו ומכירו):
פסוק ה
מלשני. המלשין בסתר על רעהו אכרית אותו:
גבה עינים. הוא בעל גאוה:
ורחב לבב. החומד ומתאוה לכל דבר:
אותו לא אוכל. לא אוכל לסבול אותו כי המעשים האלה שנואים בעיני:
פסוק ו
עיני. נותן אני את עיני בנאמני ארץ לשבת הם עמדי:
פסוק ז
לא ישב. אין אני מניח לשבת בביתי איש עושה מעשה רמיה:
לא יכון. לא יהיה נכון לשבת נגד עיני:
פסוק ח
לבקרים. בכל בוקר בזריזות רב אכרית כל רשעי ארץ בכדי להכרית וגו׳ עד שלא ישאר אחד: