מצודת דוד על תהילים· רבי דוד אלטשולר
פרק צב
פסוק א
ליום השבת. המזמור הזה הוקבע לזמר על הדוכן בשבת:
פסוק ב
טוב להודות לה׳. טוב וישר לנו להודות לה׳ ולזמר לשמך העליון על כל:
פסוק ג
בבוקר. בכל בוקר:
ואמונתך. קיום הבטחתך נגיד בכל הלילות:
פסוק ד
עלי עשור. נזמר על כלי נגון בעל עשרה נימין:
עלי הגיון בכנור. על השיר שבדבור הפה מנגן בכנור לבסם הקול כדרך המנגנים:
פסוק ה
בפעליך. במעשה הנסים שעשית לי:
במעשי וגו׳. כפל הדבר במ״ש:
פסוק ו
עמקו. הם דברים עמוקים ואין להבינם:
פסוק ז
איש בער וגו׳. וחוזר ומפרש וכסיל לא יבין את זאת והיא האמורה למטה:
פסוק ח
בפרוח. במה שהרשעים מפריחים:
כמו עשב וגו׳. לא יבין אשר הכוונה היא להשמידם עד עולם כי משלם להם מעט שכר צדקתם לטרדם מעוה״ב:
פסוק ט
ואתה. כי אתה מרום לעולם ובכל עת ידך על העליונה ואם לא תפרע מהם בחייהם תפרע מהם אחרי מותם:
פסוק י
כי הנה וגו׳. וחוזר ומפרש כי הנה אויביך יאבדו ר״ל האבדון נכון בידם וימק בשרם ויתפרדו עצמותם:
פסוק יא
ותרם. אבל קרני תרומם כקרני הראם:
בלותי. אהיה נבלל בראשי בשמן לח ודשן והוא משל על רבוי התענוג:
פסוק יב
ותבט עיני. עיני תראה חפצה בהאויב המביט בי בעין רעה:
בקמים. בעת יקומו עלי מרעים תשמענה אזני מה שחפצה לשמוע והוא אבדן המרעים:
פסוק יג
כתמר יפרח. יעשה פרי בבנים ובבנות כתמר הזה הפורח להוציא פירות:
ישגה. יתגדל ויעלה מעלה מעלה כקומת הארז אשר בלבנון:
פסוק יד
שתולים. יהיו נטועים וקבועים בבית ה׳ לומדי התורה והחכמה:
בחצרות. כפל הדבר במ״ש:
פסוק טו
עוד ינובון. בימי זקנתם ירבו עוד תנובה והצמחה ויהיו דשנים ורטובים:
פסוק טז
להגיד. למען יודע לכל כי ישר ה׳ ואין בו עולה בראותם כי סוף הדבר שמקבל כל אחד גמול מעשיו: